בית זלמן לבונטין  מאת פיני בן-שחר

זלמן דוד לבונטין נולד ברוסיה הלבנה בשנת 1856. היה ממארגני ההגנה העצמית בפרעות שהתחוללו בדרום רוסיה בעקבות רצח הצאר אלכסנדר השני. היה ממייסדי תנועת חיבת ציון, ובשנת 1882 בא ארצה במטרה לרכוש אדמות עבור קבוצות של יהודים שהתארגנו ברוסיה לקראת עלייתם לארץ ישראל. בארץ נמנה עם מייסדי ועד חלוצי יסוד המעלה (ללא כל קשר למושבה יסוד המעלה בגליל), שמטרתו הייתה רכישת קרקעות להתיישבות. נבחר ליו"ר ונשיא בפועל של האגודה.

באמצעות ועד האגודה נרכשו אדמות עין הקורא (עיון קרא, בערבית), שם נוסדה המושבה ראשון-לציון. זד"ל, כפי שכונה זלמן דויד לבונטין, היה מראשוני המתיישבים במושבה ונבחר כיו"ר הוועד שלה. מפרי עטו: "לארץ אבותינו – תולדות תנועת חיבת-ציון וייסוד המושבה ראשון-לציון.

כשיסד ד"ר הרצל את הציונות המדינית, היה זד"ל בין ראשוני המצטרפים לתנועה, וכשיסדו בלונדון, בשנת 1901, את "אוצר התיישבות היהודים" – הזרוע הכספית של התנועה הציונית – הוזמן זד"ל לקחת חלק פעיל בהקמתה. ביוזמתו נוסד בארץ המוסד הכספי בחסות 'אוצר התיישבות היהודים' הוא בנק אנגלו-פלשתינה – אפ"ק (כיום בל"ל), והוא נתמנה למנהלו. בשנת 1903 נפתח ביפו בנק אפ"ק, שסייע בפיתוח ענפי משק רבים של ההתיישבות היהודית וכן בגאולת קרקעות. באמצעותו ניתנו ההלוואות לבניית בתי אחוזת בית ולהקמת גימנסיה הרצליה.

זלמן דוד לבונטין לא נמנה עם מייסדי אחוזת בית. את ביתו הקים מאוחר יותר בגבולות אחוזת בית, על מגרש שלא הוגרל בהגרלה ההיסטורית. זה היה בית מאוד ציורי ומסוגנן, והתנוסס לתפארה ברחוב יהודה הלוי 39. בשנים מאוחרות יותר שימש הבית כבית-משפט השלום בתל-אביב. הוא נפטר בשנת 1940.