בית הקברות המרוני הישן / בית טלאל  מאת דני רכט

מספרים שהמרוניטים הם העדה הנוצרית הכי קטנה ביפו. ואומרים שזאת גם העדה הכי ותיקה בעיר. נכון או לא, המרוניטים היו מהראשונים לצאת מחומות העיר יפו כשבנו את השכונה המרונית. רובע מרווח ומתוכנן שנבנה במאה ה-19 על גבעה דרומית לעיר (כיום רחובות הדולפין, השחף והצדף). את המתים קברו המרוניטים בבית קברות שהיה מערבית לבית הקברות הארמני

בית הקברות המרוני היה למעשה חלקת קבורה בצידו הצפוני-מערבי של בית הקברות היווני-קתולי. עדות היוונים-קתולים והמרוניטים הן עדות אחיות הקרובות זו לזו. מקורן בנצרות הקדומה שהתפשטה במזרח התיכון במאות הראשונות לספירת הנוצרים. שתי העדות חוסות תחת כנפי האפיפיורות הקתולית ברומא אולם שפת התפילה אינה לטינית. בשונה מרוב העדות הנוצריות-מזרחיות מכירות עדות אלה בפטריארך של קושטא (איסטנבול) כסמכות רוחנית עליונה.

בשנות העשרים הופסקה הקבורה בבתי הקברות הישנים בחלק זה של יפו. בשנות השלושים נסלל המשך רחוב המלך פייסל במטרה לחבר את הדרך לירושלים ואת מרכזה המודרני של העיר יפו עם נמל יפו. סלילת הרחוב (לימים רחוב יהודה הימית) הביאה להפקעת שטחים בסביבה זאת ולהפרדת חלקת המרוניטים מרוב שטח בית הקברות היווני-קתולי שנותר מדרום לדרך החדשה (על חלק משטחו בנוי כיום פרוייקט הרובע המרוני). עם פינוי בתי הקברות הנוצרים מחלק זה של העיר, התרכזו בתי הקברות החדשים (בית הקברות הרומי-קתולי "החדש" ואחרים) במקבץ אחד מדרום לשכונת ג'באלייה (גבעת עליה). אולם בית הקברות המרוני "החדש" נבנה עוד דרומה משם, במקום שורטט לאחר קום המדינה הגבול המוניציפלי בין תל-אביב יפו לבין בת-ים. 


בשטחה של חלקת המרוניטים פעל בשנות השבעים והשמונים מוסך בבעלות משפחת אבו-מאנה. טלאל ג'ייריס אבו-מאנה הוא איש עסקים מוכר ביפו שכיהן בעבר כיו"ר האגודה הנוצרית-אורתודוכסית בעיר. בשנת 2000 הוא יזם את בניית בית יפת-ים ברחוב יפת 246, על חלק משטח בית הקברות הרומי-קתולי "החדש". גם תחנת הדלק סונול הסמוכה לבניין זה נמצאית בבעלותו. בסוף שנות השמונים פנה אבו-מאנה לאדריכל אילן פיבקו בבקשה שיתכנן בניין הדור ומודרני בשטח המוסך שבבעלותו. בית טלאל בן שמונת הקומות הושלם במחצית הראשונה של שנות התשעים. 


בתאריך 6 בינואר 2012, במהלך התהלוכה המסורתית לציון חג המולד הנוצרי-אורתודוכסי, נרצח גבריאל קדיס, ראש האגודה הנוצרית-אורתודוכסית בעיר. קדיס נדקר למוות ליד גשר פייסל. ארבע שנים אחר כך, בתאריך 27 במרץ 2016, הרשיע בית המשפט המחוזי בתל אביב את טלאל ג'ייריס אבו-מאנה  (היו"ר הקודם של האגודה הנוצרית-אורתודוכסית) בקשירת קשר ובסיוע לרצח. בן משפחתו, פואד אבו-מאנה, הורשע ברצח עצמו. אך בפסק הדין קבעו השופטים כי הרצח בוצע "בהזמנת" טלאל אבו-מאנה. ושהדוקר, בתחפושת סנטה קלאוס, נמלט לאחר הרצח לבית טלאל הסמוך ברחוב יהודה הימית. 

אוטובוס חוצה את גשר פייסל ברחוב יפת (מעל רחוב יהודה הימית). במרכז הצילום מתחילת שנות השישים נראה מוסך משפחת אבו-מאנה.

קטע ממפת יפו, 1930. ממערב לציר רחוב יפת של ימינו מסומנים חמישה בתי קברות. מהם נותר כיום רק בית העלמין היהודי הישן. על המפה מסומן התוואי העתידי של רחוב פייסל (רחוב יהודה הימית) בקטע שממערב לרחוב יפת.

בתצ"א משנת 1988 נראה מוסך משפחת אבו-מאנה שפעל בשטח בו היתה לפנים חלקת הקבורה המארונית.

מבט על המוסך של משפחת אבו-מאנה. פריים מתוך הסרט 'שוד הטלפונים הגדול' משנת 1972.

בית טלאל אבו-מאנה חולש על מפגש הרחובות יהודה הימית (לפנים, רחוב פייסל) ורחוב יהודה מרגוזה (לפנים, רחוב אל-חורייש). ברקע בצד ימין נראה גשר פייסל. צילום: הניה מליכסון, 2012.

מבט מהשכונה המרונית אל בית טלאל. ברקע נראה פרוייקט גבעת אנדרומדה. צילום: הניה מליכסון, 2005.

.

ערכים בסביבה

.

ביה"ק הארמני / מעון יפו / בית המכס / מגדל אורו 

סכנ'ת אל הורייש 

הקונסוליה האיטלקית ביפו

המתחם המלכיתי וכנסיית גבירתנו של הבשורה