גבעת אנדרומדה  מאת דני רכט

ליד המקום בו עמדו מבני הקרנטינה בתקופה העות'מנית ובמקום בית קברות יווני-אורתודוכסי, נבנה בשנות התשעים של המאה העשרים מיזם בנייה יוקרתי לצד הרחובות יפת ולואי פסטר שנולד בעקבות עסקת קומבינציה בין הפטריארכיה היוונית-אורתודוכסית לבין יזם הנדל"ן הקנדי מוריי גולדמן. נראה כי האינטרס של בני העדה ביפו לא עמד לנגד עיניהם של ראשי הכנסייה וחבל. הפרוייקט הסגור והאקסלוסיבי נושק לכנסייה היוונית אורתודוכסית ולבית הקברות הישן ששימש את הקהילה היהודית ביפו עד תחילת המאה העשרים. בניית הפרוייקט התעכבה עקב קברים שנתגלו במקום. ואתר הבנייה הפך להיות למקום התגוששות בין היזמים לבין חרדים שקיימו במקום טקסי פולסא דנורא. ראשוני הדיירים נכנסו בסופו של דבר לדירותיהם רק בשנת 2000.

שם הפרוייקט אומץ בעקבות סלע אנדרומדה הנשקף מהמקום. לפי המיתולוגיה היוונית, נאלצו תושבי יפו להקריב את אנדרומדה למפלצת הים על מנת שזו לא תחריב את העיר. לעזרתה של אנדרומדה הקשורה לסלע, בא הגיבור היווני פרסאוס שהציל אותה. חבל שפרסאוס לא התערב מאוחר יותר לטובת תושבי העיר בהתמודדותם מול מפלצת הנדל"ן שהעדיפה מתחם סגור מוקף חומות ומצלמות אבטחה לטובת תושבי הפרוייקט האמידים, על פני מעבר חופשי לכלל האוכלוסיה, כפי שהתחייבו מלכתחילה. 

במשך שנים לא ראו יזמי הפרוייקט צורך לקיים את התחייבויותיהם לעירייה בגינם קיבלו אישורי הבנייה (בתוכנית הראשונית נכללו ארבעה כניסות לפרוייקט וכן גם רחבה ציבורית המשקיפה אל הים. בפועל, נבנתה רק כניסה אחת בה הוצב שומר). הנושא העסיק רבות את הציבור והתקשורת והמקום כדוגמה לשכונה סגורה (Gated community) ומתנשאת אף זכה לכינוי "אוטיזם אדריכלי". בשנת 2007 בהתערבות בית המשפט הוסדר המעבר החופשי במתחם בסופו של דבר.

בתחילת שנת 2004 הותקפה באכזריות הלית ישורון (מתרגמת, עורכת ובתו של אבות ישורון) בדירתה בגבעת אנדרומדה. התוקף ומניעיו לא התגלו עד היום ולא ברור איך הוא הצליח לחדור למתחם השמור.

.

.