בית אלקונין (חנות דיניץ)  מאת מערכת האנציקלופדיה העירונית


למרות השלט הגדול בעברית ובלועזית של יוסף דיניץ המתנוסס על הבית בפינת רחובות נחלת בנימין 22 וגרוזנברג 20 לא היה יוסף דיניץ אלא שוכר בבניין שהיה שייך לציפורה ומאיר אלקונין. בני הזוג היו מהראשונים שהתיישבו בחלק זה של תל אביב, בקצה שכונת נחלת בנימין. אחרי מלחמת העולם הראשונה, בשנת 1920 כשחזרו ציפורה ומאיר אלקונין מגלות במצרים, הם רכשו את המגרש הפינתי שברחוב נחלת בנימין 22 ממוחמד אבן עגילה. על נסח הטאבו רשומה ציפורה אלקונין. הם בנו בית בן קומה אחת למגוריהם, בחזיתו ניצב קיוסק משושה. חמש שנים אחר כך, נפטר מאיר שהיה בעל חנות חשמל וציפורה השכירה לפרנסתה חלקים מהבית לעסקים שונים. 


בשנת 1935 שכרה ציפורה אלקונין את האדריכלים ליאסקובסקי ואורנשטיין על מנת להוסיף לבית עוד שתי קומות. הבניה הסתיימה בשנת 1938. ציפורה אלקונין גרה בחלק מהבניין ואת השאר השכירה למגורים ולעסקים. לאחר שנפטרה ירשו שתי בנותיה את הבניין. ובקשר ליוסף דיניץ, בשנות העשרים הוא בנה בית ברחוב אחד העם, בהמשך הוא התגורר שנים ברחוב מזא"ה וגם היה בעליו של בית רחל ארקין  ברחוב אלנבי.

מבט מצומת הרחובות אל רחוב גרוזנברג. בית אלקונין בן הקומה מצד שמאל. צילום של יוסף לויתן משנת 1922 (אלבום רחל ריקה הטשואל לבית לויתן, פרוייקט תל-אביב הנגלית לעין). 

אמצע שנות העשרים. מבט מצומת הרחובות אל רחוב נחלת בנימין. בית אלקונין בן הקומה מצד ימין.

חנות הבדים בוספורוס במקום בו פעלה החנות של יוסף דיניץ במשך יותר משלושים שנה. צילום: יעקב סער, לע"מ 1973.

.

ערכים בסביבה

.

שכונת נחלת בנימין 

בית ד"ר זיינפלד / בית לוריה ובירנבוים

גן גרוזנברג / חניון גרוזנברג 

מלון נורדאו