בית זילבר ובריסקר  מאת מערכת האנציקלופדיה העירונית

את הבית בשדרות רוטשילד 15 בנו במשותף אריה זילבר ואליהו בריסקר, וזהו כנראה הבית הדו-משפחתי הראשון בעיר. אליהו בריסקר (1881-1966) נולד ברוסיה הלבנה ועלה לארץ ישראל בשנת 1904. ברוסיה היה פעיל עברי וציוני. כשהגיע לארץ ישראל התפרנס מחקלאות אבל בהמשך הפך להיות הספר הראשון של תל-אביב. המספרה ביפו היתה של אחיו בנימין שעלה יחד איתו ארצה, אולם אחרי פטירת בנימין עזב אליהו את עבודתו כפועל חקלאי והפך לספר. המספרה המודרנית הפכה למקום מפגש לעולים, למודיעין ולכתובת דואר זמנית לעולים חדשים שהתפזרו ברחבי הארץ. 

חנה ואליהו בנו את ביתם בשדרות רוטשילד 15 יחד עם משפחת זילבר. חנה ואליהו בריסקר לא לקחו הלוואה כדי לבנות את ביתם. אליהו בריסקר העביר את המספרה מרחוב בוסטרוס ביפו לאחוזת בית. גם בכתובת החדשה המשיכה המספרה להיות מקום מפגש, מרכז מודיעין ומרכז דואר. זה לא היה הדבר היחידי שעשה אליהו בריסקר למען הציבור בהתנדבות. הוא יזם הרצאות ערב למבוגרים, ובזמן המלחמה כאשר גורשו כולם מתל אביב הייתה בידו תעודה עות'מנית מזויפת בעזרתה עבר ממקום למקום. בביתו הקים חנות  למוצרים תוצרת הארץ ועוד. הוא ייסד בית חרושת לחוטים אותו העביר אחר כך לרמת גן שם בנה בהמשך את ביתו. אליהו בריסקר קבור בבית העלמין ברחוב טרומפלדור ורעייתו חנה נטמנה בבית העלמין קרית שאול. 

אריה זילבר (1877-1936) נולד בלטביה ועלה לארץ ישראל בשנת 1907. הוא התחתן עם שרה לויטין שעלתה מרוסיה. הם הצטרפו לאגודת אחוזת ויחד עם משפחת בריסקר בנו ביתם בשדרות רוטשילד 15. זילבר היה צייר, הוא ישב בבית וצייר ואשתו עבדה כתופרת ופרנסה אותו ואת שלושת ילדיהם. בתחילת מלחמת העולם עברו לגור במצרים, שם עבד אריה זילבר בציור שלטים. הוא נפטר במצרים ונקבר שם. נכדם הוא המוסיקאי אריאל זילבר. 

בשנת 1924 נוספה קומה שניה לאגף משפחת בריסקר על ידי האדריכל יוסף טישלר. במקום הבית המקורי שנהרס ניצב כיום בית משרדים.

אליהו בריסקר באנציקלופדיה לחלוצי היישוב ובוניו בעריכת תדהר:

אליהו בריסקר נולד בקוסטיוקוביץ, פלד מוהילוב (רוסיה הלבנה), י"ב חשון תרמ"ב (1881), לאביו יהודה בן ישראל ולאמו פסיה בת אליהו מלקוביץ. למד בחדרים ובישיבות והוריו קיוו לראותו רב בישראל. התחיל קורא בהרחבה ספרות עברית חדשה ונמשך לתנועה הציונית. עבר עם המשפחה להומל והשתתף בפעולות ראשית התנועה הלאומית בזמנו של הד"ר צבי ברוק - וראשית התנועה העברית בימי פעולות י. ח. ברנר, יש"י אדלר, ברישנסקי ועוד, השתתף בעריכת הרצאות ושעורים לתנ"ך, שפה וספרות עברית והיה ממיסדי אגודת "צעירי ציון" ומפעיליה.

עם ראשית העלית השניה (1904) עלה לארץ. עבד כפועל חקלאי במושבות יהודה יחד עם א. ד. גורדון, קונין שליאחובר ועוד והיה מראשוני החברים ב"הפועל הצעיר". בשנת 1905 העלו לארץ הוא ואחיו בנימין את שאר בני המשפחה. אחרי מות אחיו בנימין (תרס"ו) שהיה בעל המספרה העברית המשוכללת הראשונה ביפו נאלץ לקבל עליו את ניהול המספרה מתוך צורך לפרנס את המשפחה. באותה תקופה שימשה המספרה כעין מרכז לעולים שהגיעו ארצה. כמו כן יסד במספרה לשכת מודיעין ומעין "בית-דואר מרכזי" לעולים המפוזרים במושבות הארץ, מכתבים למאות, חבילות וכספים היו מתקבלים על שמו עבור העולים ולא פעם לן במספרה חבר שידו לא השיגה לשלם דמי מלון, בתרס"ט בנה את ביתו בין הראשונים בשכונת "אחוזת בית" (תל-אביב), ולבקשת המורים והתלמידים של הגימנסיה הרצליה העביר את המספרה מיפו לת"א וכאן היתה הראשונה, ובתקופת מלחמת-עולם א' פתח אשראי תספרת לגימנזיסטים שנותקו ממשפחותיהם בחו"ל "עד לכשירחיב".

השתתף ביסוד "אגודת מרכז בעלי מלאכה" ובקנית האדמה לשכונתה הראשונה. בראשית המלחמה התאזרח ואח"כ נשא בכל תלאות נתיני טורקיה היהודים עד לגירוש הכללי מת"א ונדודים דרך המושבות אל הגליל. כשחזר הביתה אחרי המלחמה יסד בעזרת ההנהלה הציונית חנות וסוכנות לתוצרת הארץ בת"א והסביבה, המליץ על התוצרת בפני הקונים ועל היצרנים בפני ההנהלה הציונית שתתמוך בהם ועזר בכך לביסוס התעשיה העברית בארץ.

ב-1924 נשא לאשה את עדה בת אשר מטוס שעלתה מוילנה. ב-1925 יסד את בית-החרושת הראשון לחוטי תפירה בארץ. ב-1935 בנה את ביתו ברמת גן ועבר לדור בו. צאצאיו מאשתו הראשונה חנה זליונסקי: נחמה אשת יצחק מרגלית (בוגרת סמינר למורות). מאשתו השניה: יהודה (בוגר ביה"ס המקצועי ע"ש מכס פיין), צפרירה (תלמידת הסמינר לגננות). אליהו בריסקר נפטר ברמת-גן, כ"ו אלול תשכ"ו (11.9.65).