מלון גינוסר (מלון בן-נחום)  מאת שולה וידריך


בית מלון גינוסר נבנה בשנת 1921 על מגרש באדמת חברה חדשה. המלון המפואר נבנה על ידי  האדריכל יהודה מגידוביץ', מהנדס העיר הראשון של תל אביב. מגידוביץ' למד אדריכלות באקדמיה של אודסה ועלה לארץ על סיפון האנייה רוסלן בשנת 1919. בתפקידו כמהנדס העיר השפיע רבות על בניין העיר בשנות העשרים, ובתים בתכנונו מהווים תמרורים בנופה.  המבנה תוכנן בסגנון לקטני, המשלב מוטיבים מזרחיים עם מרכיבים השאולים מהאדריכלות הקלאסית. בליל סגנונות זה יצג את הרצון למזג בין המזרח למערב וליצור סגנון מקומי.


המבנה שבשדרות רוטשילד מס 32 פינת רחוב אלנבי תוכנן במקור לשמש כבית מלון למרות שבשלבי בנייתו, היה רחוב אלנבי עדיין בלב דיונות חול שוממות. החל משנת 1922 הפעיל בנימין בן-נחום מלון בקומה השניה והשלישית אותן שכר. מסיבה זאת נקרא המבנה לעיתים גם מלון בן נחום.


החזית לשדרות רוטשילד מתהדרת בסדרת קשתות ומרפסות, הפונות לשדרה ששימשה כגינה ציבורית, ואילו בחזית לרחוב אלנבי, שהיה אז רחוב מגורים שקט, מוקמו חדרי הארחה בחזית צנועה ומאופקת. את שני האגפים מאחד מגדל המדרגות, ובראשו מתנוססת כיפה בסגנון מזרחי. היזם, שלמה פכטר מהעיר סידני באוסטרליה, לא זכה להגשים את חלומו להקים גם גן מפואר על גג הבית, והוא נפטר עוד בטרם הסתיימה בניית הבניין. פכטר שהיה קשור מאוד לבתו, נסע לוינה להביא לארץ את גופתה, שם נפטרה בטרם עת לאחר מחלה קשה. בדרך, בברינדיזי שבאיטליה, נפטר פכטר ולא זכה לראות את ביתו ההדור לאחר השלמתו. 


מעל פתח הכניסה הוצב במקור תבליט אמנותי מעשה ידיו של הפסל יעקב דב גורדון, בו נראו רב ושני תלמידיו, הניצבים מעל נשר פורש כנפיים. נראה  שזה היה השילוב הראשון בין אמנות לאדריכלות בתל אביב. בשנת 1922 פרסמו עשרה נציגי מוסדות שומרי מצוות מכתב גלוי לעיריית תל אביב, שנשא את הכותרת: "לא תעשה לך פסל", ובו "דרישה נמרצה להוריד את הפסלים מעל הבית הזה". החשש מהחרמת המלון הובילה להסרת התבליט מעל הפתח. גורדון, שהסטודיו שלו שכן במרתף המלון, עזב את הארץ, והסברה אומרת שהוא עזב מאוכזב, בין השאר, מסיבה זו. באותה התקופה פיסל גורדון גם פסל של טרומפלדור. אלא שמוסדות הציבור בחרו שלא לרכוש את הפסל. ומספרים שגורדון המאוכזב ניתץ אותו בטרם עזב את הארץ.


המלון, שבחלקו שימש גם כמלון דירות, הצליח מאד, והיה רוב הזמן בתפוסה מלאה. בלייני תל-אביב של פעם יכלו לצפות  בנחת אל השדרה מקפה עטרה הראשון, שנפתח בשנת 1936. במרפסת קומת הקרקע, כחלק משיפוץ המבנה ופתיחת החזית המסחרית לרחוב אלנבי. בזיכרונותיה של גילה אוריאל (מי שהייתה משך שנים רבות מזכירתו של ראש העיר מאיר דיזנגוף), היא כתבה: "בדירה מרווחת זו היה לי, זו הפעם הראשונה בחיי, חדר נפרד לעצמי ובו כל אשר דרוש לי: מכתבה, כורסה, ארון בגדים וספרים, מיטה שטיח, עציצים ותמונות".


בשנת 1933 מכר מנהל עזבונו של פכטר את הבית לאדון משה (מוריס) בנין, מעשירי העיר שיבנה בקרבת מקום (שדרות רוטשילד פינת נחלת בנימין) את בית בנין הנושא את שמו (שגרירות ארה"ב במהלך שנות החמישים). משפחתו של בנין עברה בשנת 1936 להתגורר בקומה השלישית של מלון גינוסר (מלון בן נחום) אך הם עזבו את הארץ במלחמת העולם השניה וחזרו להתגורר בקומה השלישית של הבניין משנת 1951 ועד 1960. לאחר שנים של הזנחה, בשנת 2012, שוקם ושוחזר המבנה בניצוחה של אדריכלית השימור ניצה סמוק, כשבמהלך השחזור נחשפו אלמנטים מהעבר במלוא הדרם. בכתבה שפורסמה בעתון הארץ בשנת 2011 עם סיום עבודות השימור, אמרה סמוק: "הבניין בלע לתוכו במשך השנים שינויים על גבי שינויים, עד שכמעט כל הערכים שלו נמחקו. כשהתחלנו לעבוד עליו הוא היה פשוט מכוער, חסר טעם וחסר ריח, ולא ידע מה הוא רוצה להיות". 

הקבלן שמואל-סם וילסון (עומד חמישי מימין עם החליפה) עם פועליו, באתר הבנייה של מלון גינוסר. בנו, אייבי וילסון, שעבד עמו בבנייה, יושב על הפיגום בידיים משולבות ליד השלט: ש. וילסון (קבלן אמריקאי S. Wilson). שיתוף הפעולה של הקבלן וילסון עם מגידוביץ עומד מאחורי לא מעט בתים מאותן השנים (גם את בית וילסון ברחוב קלישר תכנן מגידוביץ). התמונה באדיבות הגב' רותי (וילסון) צוקרמן.

בית מלון גינוסר (מלון בן-נחום) בפינת שדרות רוטשילד ורחוב אלנבי. צילום (1964) מתוך יומני כרמל.

מבט מכיפת בית מלון גינוסר אל אתר הבנייה של מגדל מאייר. צילום: הניה מליכסון, 2011.

תכנית השימור העירונית, שראש העיריה שלנו כה גאה בה, מבוססת בדרך כלל על העיקרון שמבנה הסטורי יזכה לשימור במידה וזכה לחסותו של מגדל חדש. אז יקחו על עצמם יזמי המגדל את כל עלויות השימור, תמורת תוספת אחוזי בנייה נדיבים. כך זכה מלון בן נחום (פנסיון גינוסר) לטיפול פרטני, תודות למגדל הצמוד אליו שנבנה על ידי אלקטרה נדל"ן. טיפול שנעשה בפיקוחה הצמוד של מחלקת השימור העירונית. שנה לאחר השלמת מלאכת השימור המרהיבה, נסגרה המרפסת בקומת הקרקע באקווריום זכוכית ("סגירת חורף" בעגת פקידי העיריה). במקום לכפות על היזם את שמירת המבנה בצורתו המשופצת, מאשר צוות השימור העירוני את סגירת החורף בטיעון ש"אין ברירה".

מלון בן נחום בשדרות רוטשילד בתל אביב, שנת 1930 לערך. במודעה בעיתון "דואר היום" ב–1 באוגוסט 1922, תואר המקום כ"בית אוכל, מלון ופנסיון ערוך ומסודר בטעם אירופי, בתיקונים הכי חדישים, מאור חשמלי, שח־רחוק וכו".

מלון בן-נחום בציור של נחום גלבוע, מתוך הספר היו זמנים בארץ ישראל מאת ד"ר מרדכי נאור (בהוצאת פלפוט). תודה לעידו ששון.

מלון גנוסר מתוך אלבום חברת החשמל שהוענק ללורד רוטשילד ב-1923  ונמצא בארכיון פיק"א מחוץ ללונדון. תודה לצבי האוזר.

סניף קפה עטרה בקומת הקרקע של מלון גינוסר. צילום של יצחק קלטר מסוף שנות השלושים.

.

ערכים בסביבה

.

חברה חדשה

בית וולמן / בנק בלגיה-ארץ ישראל

השנאי בפינת אלנבי ורוטשילד

בית משפחת הוז