בית ויינשטיין ורסקין  מאת מערכת האנציקלופדיה העירונית

המגרש ברחוב לילנבלום 20 חולק לשניים, 20 ו-20א'. וכך היה: ישראל ויינשטיין רכש 2 מספרים להגרלה באחוזת בית, כרטיס בשביל עצמו וכרטיס נוסף עבור אחיו הבכור נחום. היו להם שני מגרשים צמודים ברחוב לילינבלום 18 ולילינבלום 20. הם החליטו לחלק כל מגרש לשנים, על מנת שיהיה בית לכל אחד מארבעת בני המשפחה: לילינבלום 18 לאבי המשפחה אליהו ויינשטיין (ששמו אינו מופיע בין 66 מייסדי אחוזת בית); לילינבלום 18א' לבן הבכור נחום ויינשטיין; לילינבלום 20 לבת שושנה-רייזל ובעלה משה רסקין; לילינבלום 20א' לבן השני ישראל ויינשטיין.  ישראל ויינשטיין (1877-1935) נולד בירושלים כשהיה בן שנתיים עברה כל משפחתו ליפו. הוא גדל ביפו, קבל חינוך תורני ונעשה מורה. בגיל 17 שודך לחיה-בביל הורביץ. 

מגיל צעיר נמשך ישראל ויינשטיין למספרים, חשבון ומתמטיקה. הוא למד בעצמו והתמחה בכל הקשור בנושא ועזר לתושבים בבעיות אדריכליות והנדסיות רבות. בן 58 נפטר ונקבר בבית העלמין בנחלת יצחק, חיה רעייתו נפטרה אחריו ונקברה לצידו.  משה רסקין (1878-1958) נולד ברוסיה למשפחת חסידי חב"ד. הוא למד את מלאכת הבורסקאות. אחרי ששרת שנתיים בצבא הרוסי, עלה בשנת 1904 לארץ ישראל. 

ויינשטיין עבד במקצועו תחילה בירושלים ואחר כך ביפו. הוא התחתן עם שושנה-רייזל ויינשטיין ויחד עם אביה ואחיה הצטרף לאחוזת בית ובנה ביתו ברחוב לילינבלום. הוא הקים בית מלאכה בורסקאי ביפו אך במאורעות 1921 נהרס בית המלאכה והוא ניצל בנס. לאור המצב התיר לו דיזנגוף לפתוח בביתו באחוזת בית חנות מכולת, היתה זו חנות המכולת הראשונה בתחום העיר תל-אביב. בגיל 80 נפטר משה רסקין ונקבר בבית העלמין בנחלת יצחק. רעייתו שושנה-רייזל היתה האחרונה ששרדה מכל 66 משפחות מייסדי תל אביב וגרה עד יומה האחרון בביתם ברחוב לילינבלום. בגיל 92 היא קיבלה את התואר יקירת תל אביב ובגיל 96 נפטרה ונקברה לצד בעלה בבית העלמין בנחלת יצחק. 

ישראל ויינשטיין באנציקלופדיה לחלוצי היישוב ובוניו בעריכת תדהר:

ישראל ויינשטיין נולד בירושלים, י"ד אדר ב' תרל"ז (1877), לאביו ר' אליהו, שנתמנה בשנת תרל"ט לשוחט ראשון ביפו, בעת שכל העדה היהודית מנתה לא יותר מ-15-10 משפחות (ביניהן משפחות שלוש, המבורגר, שמרלינג ועוד) והיתה מרוכזת כולה בחצר היהודית שבעיר העתיקה.

עד שנתו השמינית לא ידע קרוא וכתוב, כי ביפו לא היה אז תלמוד-תורה או בית-ספר, ואז הרבה להשתובב במרחב ולהתרחץ בים. עוד בילדותו הצטיין בשחיה והיה שוחה עד האניות העוגנות במרחק רב מהחוף, ותודות לכשרונו בשחיה זכה להציל מאות נפשות מטביעה בימה של יפו. משנתו ה-12 התמסר ללימודים בת"ת ובישיבות שבירושלים והשתלם באופן פרטי במתימטיקה ותודות לתפיסתו הגאונית וחריפות שכלו הצליח לא רק להוסיף דעת, אלא גם להורות ולהסביר. נשא לאשה את באבל בת ר' יוסף הורביץ מיקירי ירושלים, ממקורבי הרב ר' שמואל סלנט , האחים האמבורגר ועוד, ובנו ר' מיכל הורביץ היה דיין בירושלים וכעשר שנים אף ביפו בתקופת הרבנות של ר' נפתלי הירץ הלוי זצ"ל.

הוזמן מירושלים ליפו ללמד בת"ת "שערי תורה" תורה, נ"ך, תלמוד, חשבון והנדסה. הילדים שאחיו ר' נחום , המוהל הראשון והראשי ביפו-ת"א, הכניסם לבריתו של אברהם אבינו, הכניסם הוא לברית התורה. שמו כמורה מצליח יצא לפניו והוא הוזמן ללמד בבית-הספר "נצח ישראל" בפתח-תקוה ואחרי שנים אחדות הוזמן שוב ליפו ללמד בבית-הספר "תחכמוני". היה חבר באגודת "אחוזת בית", ציוני ותיק, חבר פעיל במוסדות סוציאליים וקואופרטיביים ובאגודות לרכישת קרקעות להרחבת הישוב בסביבות יפו ותל-אביב.

כשהתחילו לבנות את השכונה "אחוזת בית" או "תל-אביב" ומהנדסים עוד לא היו אז בארץ במספר מספיק לפיקוח על כל עבודת בנין, אלא בנאים היו מקבלים עליהם את העבודה לעשותה לפי מיטב הבנתם - נתגלה ר' ישראל וינשטיין כמהנדס-חובב מצליח בעבודתו. תודות לידיעתו הרבה במתימטיקה שרטט תכניות לבנינים ועשה את חישובי החמרים והעבודה, וכמה וכמה בתים בגרעין הראשון של העיר תל-אביב נבנו לפי הדרכתו הטכנית. עם הגירוש במלחמת-העולם הראשונה יצא גם הוא מיפו עפ הגולים, ואחרי המלחמה, כשנתחדשו החיים העבריים בעיר, המשיך להורות בת"ת "שערי תורה".

נפטר בל"ג בעומר (י"ח אייר) תרצ"ה ונקבר בקברהמשפחה בנחלת יצחק. (ברצונו היה להכין למשפחה אחוזת קבר בירושלים, אך קיבל את דעת אביו, שבקהלה ששרתו אותה עשרות שנים בחייהם, עליהם לנוח בה מנוחת עולמים). צאצאיו: גולדה, יצחק זלמן; צבי; הרצל (מהנדס); חוה; יעקב; שולמית אשת יהודה כהן; שלמה; שר-שלום .

משה רסקין  באנציקלופדיה לחלוצי היישוב ובוניו בעריכת תדהר:

משה רסקין נולד בשנת תרל"ח (1878) ברוסיה לאביו זלמן לוי יצחק ולאמו פרידה בת פנחס רבינוביץ. קיבל חינוך מסורתי, אח"כ התמחה במלאכת הבורסקאות ועבד בה. ב-1904 עלה לארץ ונתקבל כמומחה במקצוע לעבודה ולהדרכה בבית-החרושת לעורות של ר' משה בצלאל טורדוסוביץ ז"ל (ראה כרך א', עמוד 412) אביו של דוד תדהר. ב-1905 נשא לאשה את שושנה בת ר' אליהו ויינשטיין (ראה כרך א', עמוד 329).

ממיסדיה וראשוניה של תל-אביב. מחלוצי חרושת העורות בארץ. בהדרכתו נתן הכשרה מקצועית טובה לפועלים תימנים שעבדו תחת ידו והכין עתודה של עובדים מאומנים לפיתוח החרושת בארץ. המשיך במלאכתו ואח"כ במסחר והיה מטובי האזרחים בישוב. נפטר בתל-אביב, א' אייר תשי"ח (21.4.1958). צאצאיו: דבורה אשת לוי שוחט, פנחס (גובה המכס בתל-אביב-יפו), שולמית אשת אליהו קנטי, יהושע, זלפה אשת יעקב רכבי, יפה אשת אריה ליפשיץ.