בית דייויס (פסאז' בתיה)  מאת דני רכט

המגרש ברחוב נחלת בנימין 39 הוא חלק משכונת נחלת בנימין ההיסטורית. המגרש היה בבעלות אדולף דייויס מלונדון, מי שיזם בין השאר את בניית מלון נורדאו בגבולה הצפוני של השכונה והיה בנוי בו צריף. בראשית שנות השלושים רצה האדון דייוויס לנצל את מיקומו יוצא הדופן של המגרש בלב רובע המסחר והעסקים של הכרך שתכף מתהווה ולבנות במקום בניין חדש, אלא שלעיריה היו תכניות אחרת. פקידי העיריה תכננו להפקיע את המגרש ולסלול בשטחו קטע רחוב שיחבר בין רחוב קלישר לרחוב אלנבי דרך סמטת בית השואבה. דייוויס התנגד נמרצות לרעיון והצליח לכופף את העיריה. בסופו של דבר הוחלט להעניק לו את רשיון הבנייה תוך התנייה שבקומת הקרקע של הבית יהיה מעבר שתתאפשר בו תנועה חופשית של הולכי רגל שיקצרו את הדרך לרחוב אלנבי. 

דיוויס שכר את האדריכל יהודה מגידוביץ שבנה עבורו ב-1933 בניין בסגנון הבינלאומי ובו קומת קרקע מסחרית ומעליה עוד שתי קומות. במרכז קומת הרחוב נבנה מעבר הולכי רגל אשר כונה פסאז' בתיה ואיפשר כאמור מעבר שחיבר את רחוב נחלת בנימין עם רחוב אלנבי דרך סמטת בית השואבה. עם חנוכת בית דיוויס היה הבית לאחת מהכתובות המכובדות לעסקים בעיר והיחיד ברחוב שבחזיתו נקבע שעון חוצות גדול לתועלת הציבור. חלק מהקומות העליונות שימשו את אחד משלושת סניפי מלון צ'רנובסקי בעיר, ובהמשך הושכרו למלון אספלנד שפעל קודם בכתובות אחרות והפסיק את פעילותו בעיר בשנת 1937. בחנות קטנה שהכניסה אליה דרך הפסאז' פעלה בשנות השלושים צלמניה השחר. 

בקומת הקרקע של הבית פעלה חנות אופנת העילית אבג (o.b.g). לימים נפתח סניף שלה בבית שפירא ברחוב אלנבי 43.  חנות אבג (אופנת בגדי הגברים או.בה.גה) הציעה לראשונה חליפות מוכנות לפי צו האופנה האחרונה מאירופה ובמחירים אטרקטיוים.  ארוע הפתיחה של החנות התקיים בינואר 1934 אולם יצר 'באזז' מינורי לעומת חגיגות פורים מספר שבועות אחר כך, בהן השתתפה משאית של אבג שנסעה במסלול העדלאידע ועליה שלושה חייטים שעמלו יחד על תפירת חליפה ענקית. המיצג הנוסע הפך לשיחת היום בעיר ולמחרת החג כבר נראה תור ארוך של מזמיני חליפות בכניסה לחנות. בשנות השישים השבעים והשמונים פעל בבית דיוויס בית המשפט לנוער. 

למרות ערכיו הארכיטקטונים התנגדו בעלי הבניין בתחילת האלף הנוכחי  להגדרתו כבניין לשימור. חוקר מטעם הוועדה שבחנה את הנושא הציע לדחות את ההתנגדות תוך שהוא מנמק: "מבנה זה הינו מבנה מרשים מבחינה ארכיטקטונית. הוא מהווה ציון דרך מעניין בהתפתחות הנסיון העיצובי ורמתו התכנונית של האדריכל מגידוביץ' במעבר מהסגנון האקלקטי לסגנון הבינלאומי. אציין כמה נקודות חשובות לדוגמה, השילוב המעניין בין הדגשת המרכיבים האנכיים של המבנה ע"י אבחנה מעודנת בשני האגפים משני צידי המבנה, הנוצרים על ידי שיקוע פנימה בחלק המרכזי של המבנה. עם זאת, יש הבחנה ברורה מאידך למרכיב האופקי בחלונות לאורך החזית הראשית. גם העברת ציר הליכה מקשר בין רחובות ראשיים העובר בתוך המבנה הוא חידוש יוצא דופן". 

אלא שדווקא העיריה היתה זו שלא התרשמה מהדו"ח והמעבר אשר שימש את תושבי העיר במשך יותר משבעים שנה (!) בוטל בשנת 2017 עם שיפוץ המבנה ובניית תוספות הבנייה.

.

.