קולנוע גל-רון / בית אבות נאות התיכון  מאת יוסי וקסמן

לאבי היה קולנוע בגבעת עליה (ג'באליה) ברחוב טולוז 10 ביפו. את ילדותי המוקדמת העברתי בצפייה חוזרת ונשנית בסרטי קולנוע, כל ערב בחברתה של שכנה כזו או אחרת שחפצה להיכנס חינם אין כסף להצגה ראשונה בלוויית הכרטיס האנושי (כן, זה אני). וכך יצא שראיתי את מאדאם איקס מאה פעמים ואת צלילי המוזיקה אלף פעמים... 

המדינה העניקה אדמה ומענק לכמה נכי צהל שייבנו להם בית קולנוע בגבעת עליה (ג'באליה). זה לא היה עסק מי יודע מה, וגם זאת בלשון המעטה, אבל לי הייתה ילדות בצבעי דה-לוקס. סינמסקופ, שירלי טמפל, מאצ'יסטה וטרזן, איצ'יקדנה ופרדנה. 

במתחם פעלו שני אולמות קולנוע: חורפי - מקורה, וקייצי - אמפי תיאטרון פתוח לשמיים. ובקיץ ניגנה שם הפילהרמונית. הקולנוע פעל החל משנת 1957. אבי עזב את הקולנוע בשנת 1965, אך המקום הוסיף לפעול כנראה עד תחילת שנות השבעים. הקולנוע נחרב בסוף שנות השמונים. במקומו נבנה נאות התיכון - בית אבות גריאטרי עם מחלקות סיעודיות, סיעוד מורכב ותשושי נפש.