בית סוכובולסקי-דנין  מאת מערכת האנציקלופדיה העירונית

יחזקאל סוכובולסקי-דנין (1868-1946) אחד מחמשת חברי ועד אחוזת בית. הוא נולד בפולין וכשהיה בן 18 עלה לארץ ישראל. מחנות מכולת שפתח ביפו הוא התקדם והפך לסוחר, יצואן, יזם ותעשיין. סוכובולסקי-דנין החל ביצוא מוצרים ממשקים עבריים: שקדים, שמן זית, דבש וענבים. והמשיך ביבוא גפרית וכלי גיפור לפרדסים. כמו כן היה שותף בכמה בתי חרושת במגוון תחומים: ספירט, שימורים, בשמים, מכונות יציקה, רעפים ועוד. הוא התחתן עם רחל ילין ילידת הארץ והם בנו את ביתם ברחוב לילינבלום 24 פינת הרצל 14. הבית נבנה בעבודה עברית, ובבית דיברו רק עברית והתוועדו בענייני פיתוח היישוב וטיפול בעולים חדשים. 

בשנת 1897, 12 שנה לפני התחלת הבנייה באחוזת בית, עמד סוכובולסקי-דנין בראש 'האגודה לבניין בתים' שיזמה את בניית השכונה העברית יפה נוף ממערב לנווה שלום.  סוכובולסקי-דנין היה גם ממייסדי ספרית שער ציון, לשכת בני ברית, גן הילדים העברי הראשון והמועצה להשלטת השפה. הוא קיבל על עצמו נתינות עות'מנית ועל שמו נרשמו קרקעות שבעליהן היו נתינים זרים. רחל ויחזקאל קבורים בבית הקברות ברחוב טרומפלדור. על שמו נקרא רחוב דנין בשכונת צמרת בצפון העיר. בקומת הקרקע של הבית פעלו בשנות השלושים והארבעים בית המרקחת מהודר ובית קפה שור, מרכז לסרסורי הקרקעות.

יחזקאל סוכובולסקי-דנין באנציקלופדיה לחלוצי היישוב ובוניו בעריכת תדהר:

יחזקאל סוכובולסקי-דנין נולד י"ג טבת תרכ"ח, בביאליסטוק, לאביו ר, אברהם זאב סוכובולסקי , שהיה סוחר בתבואות וגדול בתורה. קבל חינוך תורני והצטרף מנעוריו לתנועת חיבת ציון. עלה ארצה ב-1886 ועבד כפועל בכרמי ראשון-לציון. שם השתתף ביסוד האגודה הראשונה של הפועלים העברים בארץ. עבר ליפו ופתח חנות מכולת, ובמשך הזמן פיתח את מסחרו ליצוא שקדים, שמן-זית, דבש וענבים מהמשקים העבריים, והיה הראשון שהביא ארצה גפרית וכלי גיפור לצרכי הפרדסנים. נשא לאשה את מסעודה רחל בת ר, יהושע ילין (אחותו של ר, דוד ילין) וביתו היה הראשון לדיבור עברי ביפו. כן שימש ביתו ביתועד ליוזמי פיתוח הישוב ושיפור חייו בחומר וברוח, ובית-מסחרו היה מקום-פגישה לאכרים ולפועלים מהמושבות שביקרו בעיר ו"לשכת מודיעין" לעצה והדרכה לעולים חדשים.

היה בין הראשונים ביסוד ספרית "שער ציון" ולשכת בני-ברית "שער ציון" (במשך זמן-מה היה גם נשיאה), אגודת "בני משה" (היה חבר המרכז שלה ביפו), הארגון הכללי של הישוב שנוסד בתרס"ג בכנסית זכרון יעקב בראשותו של מ. מ. אוסישקין (היה המזכיר הראשון של ארגון הישוב אז), "הלואה וחסכון" (בעל המניה מס, 1), "גמילות חסדים", "הכנסת אורחים", בית החולים העברי הראשון ביפו, - ובתקופה מאוחרת יותר יסד את "בנק קרדיט גומלין" והיה ראשו ומנהלו עד יומו האחרון. בתקופת-טיומקין היה אחד מיועציו הקרובים ביותר של ד"ר זאב טיומקין לפעולות לבנין הישוב. כן פעל רבות למען החינוך והתרבות. השתתף ביסוד התלמוד-תורה "שערי תורה" ביפו. בביקורו בברלין ב-1906 השפיע על פאול נתן , יו"ר חברת "עזרה" של יהודי גרמניה, לפתוח ביפו בי"ס לבנים בעברית. השתתף ביסוד גן-הילדים העברי הראשון ביפו. הצטרף כחבר-תומך להסתדרות המורים בראשיתה. סייע ביסוד חברת "קוהלת" להוצאת ספרילימוד וספרי השתלמות למורים והיה בה חבר הועד וגזבר. היה חבר ועד המפקח בביה"ס לבנות מיסודו של הועד האודיסאי של "חובבי ציון" ביפו, חבר פעיל במועצה להשלטת השפה העברית ועוד.

ב-1902 נתמנה ע"י הרצל להפיץ את השקל הציוני ומניות "אוצר התישבות היהודים" בארץ. היה משלושת הראשונים שיזמו ליסד את אגודת "אחוזת בית" ושהקימו את שכונת "תל-אביב"; בנה בה את ביתו בין הראשונים ובעבודה עברית מלאה. (עוד ב-1896 הציע לבנות שכונה עברית מודרנית ביפו). כן השתתף ביסוד השכונה "בית וגן" ביפו (כיום בת-ים). בן-זקוניו, אהרן , היה הילד הראשון שנולד בתל-אביב (תר"ע).

פעל בתור יוזם ומיסד, או בתור שותף, בהשקעות הון ומרץ במפעלים אלה: בית החרושת לספירט מפרי הצבר ביפו, ביח"ר לשימורים בזכרון יעקב, ביח"ר לבשמים ביפו, ביח"ר לבירה ביפו, ביח"ר למכונות ויציקה (של שטיין) ביפו, ביח"ר לרעפים ולבנים (של שטיינברג) במוצא, ביח"ר לשמני מאכל ביפו ותל-אביב, ביח"ר למרצפות "השחר" ביפו ותל-אביב: היה שותף בפרדס גדול ליד רחובות ושנים אחדות עסק גם בגידול טבק עם אכרים אחדים מרחובות ונס-ציונה.

עוד ב-1911 החליף את שם משפחתו הלועזי סוכובולסקי בשם העברי דנין , וכן ויתר על היתרונות שבנתינות זרה ובהגנה קונסולרית, שהיתה נחוצה מאד בימי השלטון הטורקי, וקבל עליו את הנתינות הטורקית, כדי להתקשר לחלוטין עם ארץ-ישראל. הודות לכך נרשמו על שמו קרקעות (לאחר שליהודים נתיני-חוץ לא היתה זכות זו) "בשם מושאל" של אלפי דונמים קרקע חקלאית ואדמת בנין במקומות שונים בארץ (בן-שמן, באר-טוביה, חדרה, ראשון-לציון, רחובות, רוחמה, ואדמת חברת "גאולה" בתל-אביב), שניקנו בידי יהודים נתיני-חוץ ללא יכלו לרשום אותן על שמותיהם, - ובראשית הכיבוש הבריטי העביר את כל הרכוש העצום על שמות בעליו.

ב-1907 היה ב"כ הסוחרים במועצה המחוזית של ארץ-ישראל. היה בורר יחיד במאות בוררויות והיה מקובל מאד על הדיינים והרבנים. היד, קשור בידידות רבה עם הרב קוק זצ"ל. כן היה אפוטרופוס לעשרות יתומים ואלמנות. נפטר בן 78 שנה בכ"ו טבת תש"ו ונקבר בבית הקברות הישן בתל-אביב. צאצאיו: חנה ז"ל; משה ; שולמית אשת ישראל יקותיאלי : דן ; צפורה ; עזרא ; חירם ; שרח ; אהרן .