בית דוד מוזס מאת שולה וידריך ואדריכל ניקי דוידוב

דוד מוזס בונה בית בשדרות רוטשילד 13 מאת שולה וידריך:

בתחרות היופי הלא רשמית בקרב הקהל המתהלך לצד בתי שדרות רוטשילד, בית מספר 13 הוא לדעת רבים אחד מהטוענים לכתר הבית היפה ביותר בשדרה הראשונה של תל-אביב. בית דוד מוזס, בעל החזית המרשימה, נבנה בשנת 1925 והוא אחד מהבתים האופיניים לסגנון הבניה האקלקטי שרווח בתל אביב של שנות העשרים.

מתכנן הבית, האדריכל יצחק קיפניס, נולד בשנת 1893 בנווה צדק. לאחר סיום לימודיו בבית הספר אליאנס נסע לצרפת שם השלים את לימודי ההנדסה, בטרם חזר לארץ. במלחמת העולם הראשונה, בשנת 1915, היה המהנדס קיפניס אחד מראשי קבוצה של מגורשים שהגיע מהארץ למצרים ביוזמת השלטון העות'מני. קיפניס השתקע בקהיר הבירה ואת בית מוזס תכנן במהלך חופשה בארץ בשנת 1925. בחופשה פרודוקטיבית זאת תכנן קיפניס גם את בית משפחתו ברחוב קלישר 5 וגם את הבית ברחוב נחלת בנימין 9. בשנת 1927, לאחר חזרתו למצרים, זכה קיפניס במשרת המהנדס הראשי של אל-מהדי, מהרובעים החשובים של עיר הבירה המצרית. לאחר קום המדינה השתנתה האווירה הפוליטית. קיפניס ומשפחתו חזרו לארץ. וכאן הוא מצא את פרנסתו כמהנדס מתכנן בתעשייה הצבאית.

דוד מוזס (1880-1934) נולד בעיר קישינב, אז בירת חבל בסרביה דובר הרומנית שהיה חלק מהאימפריה הרוסית הצארית. וכיום, בירת רפובליקת מולדובה. לאחר איתור הנכדים נירה אשכול לבית מוזס ודוד מוזס הנקרא על שם סבו, התברר שהסבא דוד מוזס תרם בצוואתו את הבית לקק"ל. עוד מסתבר שדוד מוזס כיהן כיו"ר קק"ל בארגנטינה וכנציג הקהילה היהודית שם בקונגרס הציוני בבזל.

בעל הבית מוזס נפטר בשנת 1934 ונקבר בבית הקברות ברחוב טרומפלדור. אשתו דבורה (1884-1966) הלכה לעולמה 32 שנים מאוחר יותר ונטמנה לצד בעלה. במהלך השנים הושכר חלק מהבית לבנק ברקליס הבריטי. ובהמשך שימש גם בית להנהלת הבנק המזרחי המאוחד (כיום, בנק מזרחי-טפחות). הזוג מוזס תרמו את ביתם לטובת הקק"ל, ובאלף הנוכחי נמכר הבית ליזם פרטי.

במסגרת השיפוץ והשימור שנעשה על ידי האדריכלית אורית מילבואר-אייל והושלם בשנת 2013, נוספה לבניין מעלית ודירת פנטהאוז מרשימה מוקפת משטח דק שנבנתה בבנייה קלה ועוצבה בקווים מודרנים. קומת הקרקע משמשת כיום את גלריה זומר לאמנות עכשווית. שאר הקומות הוסבו לדירות יוקרה. בהמשך לפנייתי אל צוות השימור העירוני הובטח כי יותקן בחזית הבית שילוט שינציח את זכרו של דוד מוזס.

אדריכלות בית דוד מוזס מאת אדריכל ניקי דוידוב

בית מוזס שנבנה בשנת 1925 על ידי האדריכל יצחק קיפניס, שלמד בצרפת, הוא דוגמא מיוחדת לשימוש בלקטנות האדריכלית להשגת אפקט מכסימאלי בחזית השדרה, ולהעצים אותו ל"ארמון חלומות".

האדריכל מנצל את רוחב החזית לפרוק הבניין לשלוש יחידות, בצורת "ח" אופיינית. החזית המשוקעת מחולקת ל-3 מודולים מזעריים, שחלוקתם משתנה בכל קומה, כדי לאפשר שימוש פונקציונאלי. בקומת הקרקע, דלת כניסה רחבה, שבמקור היו בה סורגים עשירים בדגם אר-נובו שהסתיים באלמנט שבגירסה המעוברתת נהוג לייחס למנורת שבעת קנים. מאוחר יותר הוחלפו בסורגים אורתוגונאליים מאופקים. הדלת והחלונות מודגשים במסגרת עם פינות מעוגלות, בין הכניסה לחלונות היו תלויות מנורות כדור שהוסיפו לססגוניות, מאוחר יותר הוחלפו מנורות אלה במנורות צנועות יותר מעל החלונות.

בקומה הראשונה שתי מרפסות זעירות נתונות בתיבה בנויה מאסיבית, המדגישה את קלילות הסורגים בחזית. מעל לפתחים מתפתחת מערכת קנטילברים מאסיביים עשירה בעיטורים פלוראליים, התומכים את המרפסת הקלילה של הקומה השניה. כאן הגזוזטרה מאחדת את שני הפתחים והחלון האובאלי בינם, העמודים הדקיקים (דוגמת INGLENOOK ALCOVE WINSLLOW RESIDNCE פרנק לויד רייט) מעניקים תחושה של גובה וקלילות, לעומת מעקה הכרכוב המאסיבי, עם עיבוד פאנלים משוקעים שמשתלב עם חלקי הבניין האחרים. מעל לבנין המקורי תוספת קומת זכוכית מאופקת בנסיגה, שהחליפה את התוספת הארעית עם קרוי אזבסט,שהייתה במשך שנים רבות על הבניין. קורות המתכת המרחפות של התוספת החדשה יוצרות מחבר אופקי בין שלושת חלקי הבנין.

המודולים הפונים לשדרה מתפתחים ממסד מבצרי, פרשנות ייחודית של צמיחה מהקרקע (דוגמת מגדל אינשטיין של מנדלסון בפוטסדם). גמר הטיח הכהה הגס מעניק להם תחליף לחזות רוסטיקו. אלה מתחברים לחלקים הקטומים של הקומות העליונות בפלחים קעורים, (ניתן ליחס את ההשפעה לסגנון היוגנדשטיל הוינאי, ושימוש בשפה טקטונית מאופקת - אוטו ואגנר- בית הדואר בוינה 1904, הנרי ון דה ולדה וקרל ארנסט במוזיאון בהאגן 1901 , פטר בהרנם בדרמשטד- שימוש בקשת ואח"כ עיוות שלה). בתפיסת "ארמון החלומות" אפשר לראות בגריעה הקעורה תחליף מרמז למהלך מדרגות ברוקי . קווי המתווה של כל המערכת המורכבת מחוברים ע"י הדגשה בהירה, החורגת מהבניין ומשלבת את דופן הגינות הזעירות בחזית. בתוך המערך המורכב בולטים שני חלונות גדולים מקושתים שהבניין מפנה לשדרה. אין ספק שפתיחות זו לשדרה במפלס הקרקע היה מהלך נועז שהצביע על אופציה של שקיפות וחיבור שלא היה קיים בצורה בולטת כל כך בשום בנין.

בבית מוזס, העשיר בגיבוב אלמנטים אקלקטיים, הפרגמנטציה של כל חלקיו לרצועות אנכיות דקות המשתלבת עם שני הדקלים בחצר הזעירה, מאדירים את חזותו וממקדים את הקומפוזיציה לחלונות המקושתים הגדולים הפונים לקומת הקרקע. אולם אין ספק שלתחזוקה המעולה לה זכה בניין במשך עשרות שנים ע"י ברקליס בנק, יש חלק משמעותי בעובדה שבתחרות היופי הלא רשמית בקרב הקהל המתהלך בשדרות רוטשילד, בית מספר 13 הוא לדעת רבים אחד מהטוענים לכתר הבית היפה ביותר.

.

.