כרובית בתנור בטחינה

אליהו (אלי), בנם של בתיה ואליעזר גולדברג, נולד בטבריה ביום כ"ה באדר תשי"א (03.03.1951). 

אח של נחמיה, גדי (ז"ל) ושאול. 

נקרא על שם דודו, אליהו גולדברג, שנפל בעין גב במלחמת העצמאות.

הוא גדל בקבוצת כנרת ולמד בבית הספר היסודי המקומי ובבית הספר התיכון "בית ירח" של המועצה האזורית עמק הירדן.

לאחר סיום לימודיו התגייס לצבא, שירת בחיל השריון. אחרי שירותו הסדיר המשיך לשירות מילואים ככל שנדרש. לחם במלחמת יום הכיפורים באוקטובר 1973.

אחיו גדי נהרג במלך שירות המילואים שלו בנובמבר 1975.

בעקבות מותו, שינה את שם משפחתו לאורגד.

בשנת 1975 התחתן עם תמר והגיע לכפר עזה. 

הוא עבד בכפר עזה בלול ובכפרית ושימש במשך שנים כרכז התרבות של הקיבוץ.

בכפר נולדו ארבעת ילדיו: אבנר, מתן (ז"ל), אורי וניצן.

אלי היה איש שהתרבות הייתה בנפשו, היה צמא דעת, אינטלקטואל אמיתי כדברי ילדיו, ובמקביל לעבודתו למד לימודים כלליים לתואר ראשון (BA כללי) במכללת ספיר, בשער הנגב.

מלבד הלימוד הפורמלי, הייתה בו סקרנות אינסופית, במיוחד בכל הקשור ליצירה העברית: שירה, ספרות, מוזיקה, תיאטרון ועוד. תמיד היה מוכן לכתת את רגליו ולחצות את הארץ לאורכה ולרוחבה על מנת לצפות בהצגה, במופע, בקונצרט או בהרצאה.

על אף היותו חילוני גמור, אליהו התעניין מאוד ביהדות, בתנ"ך ובתולדות עם ישראל וארץ ישראל. 

מאז רצח ראש הממשלה יצחק רבין בשנת 1995 ועד מותו נהג להשתתף ביוזמות המפגישות דתיים וחילוניים ללימוד משותף.

בשנת 2018, במהלך טיול בהודו, נהרג בנו מתן, ואליהו מעולם לא התאושש מכאב השכול.

את זכרו של מתן הנציח בגינה שטיפח באדיקות ליד ביתו.

כקיבוצניק כל חייו, אהב מאוד את כפר עזה ודאג לטיפוח המרחב הציבורי.

אליהו נרצח בביתו על ידי מחבלים בכפר עזה בכ"ב בתשרי תשפ"ד (07.10.2023), בן שבעים ושתיים בהירצחו. 

הוא הובא למנוחות בבית העלמין ירקון בתל אביב. הותיר אחריו בת, שני בנים, נכדים ואחים.