השקשוקה של אורלי

אורלי פינקו נולדה בעין השלושה, להוריה, צבי-אנריקה ויהודית-אינס, שעלו מארגנטינה. מהילדים הראשונים של הקיבוץ. אחות בכורה לאייל ולנורית. בהיותה בת 16 נסעה המשפחה לשליחות בארגנטינה. אורלי התגעגעה לארץ, ולמרות גילה הצעיר, חזרה לכאן לבדה. כשהיתה בארץ בלי משפחה פגשה בדוד שוורצמן. מאז לא נפרדו. כשהחליטו להנשא היה לשניהם ברור שאת ביתם המשותף יקימו בעין השלושה.

הם נישאו כששניהם היו עדיין חיילים בני 19, כך שאת חופתם (בחתונה משותפת כמו שהיה נהוג בקיבוץ) ניהל רב צבאי.

בקיבוץ עבדה אורלי במגוון תחומים. בתחילה כאחות הקיבוץ. בהמשך שינתה כיוון לגמרי וניהלה את חדר האוכל ובהמשך רכזת חברתית בבית הספר האזורי. מאוחר יותר חזרה לתחום הבריאות, וניהלה את מחלקת הבריאות במועצה האזורית ותפקידים מרכזיים אחרים בתחום במרחב. כל מה שעשתה, עשתה מכל הלב - במחויבות, ברצון לסייע, במחשבה על הזולת.

לאורלי ודוד נולדו ארבעה ילדים, שלושה בנים ובת: יונתן, רועי, עילי ודניאל.

ב- 2002 החליטו אורלי ודוד לעבור לחיות בכפר עזה. הם בנו את ביתם בשכונה הקהילתית והפכו חלק משמעותי בקהילה. יחד איתם הביאו גם את המסורות שהפכו את בית שוורצמן לבית מיוחד. אורלי ודוד אהבו לארח לארוחות, חברים ובני משפחה; חברים הזמינו את עצמם לבוא לאכול מהקוסוקוס של אורלי. כולם יחד צפו בכל אירוע ספורט מעניין, כמובן באולימפיאדה, ובעוד אירועי ספורט, מכדורגל ועד  החלקה אומנותית... הבית היה פתוח לכל מי שרצה להגיע.

עם השנים זכו אורלי ודוד גם לכלות וחתן אוהבים, הלנה, לילה, משי ולי הצטרפו למשפחה. ויחד איתם הגיעו גם הנכדים והנכדות: ורה, ארתור, מקס, בוסטר, אלה, יעל, בר, אורן, אנאבל ודייב. אורלי היתה מסורה לנכדות ולנכדים שלה, לקחה לימי כיף מיוחדים, התעניינה והכירה כל פרט בחייהם.

בשבעה באוקטובר נכנסו מחבלי החמאס לכפר עזה ורצחו את אורלי ודוד בביתם.
רועי ומשפחתו היו בממ"ד בביתם, במקום אחר בקיבוץ וחולצו משם אחרי שעות ארוכות וקשות.