עוף ממולא

דליה קוטלר נולדה וגדלה בתל אביב, בת בכורה לרחל ומנחם, אחות גדולה לאשר.
יעקב מצליח נולד וגדל בירושלים, למשפחה ציונית שעלתה מבגדד. כשהצטרף לגרעין מתערים, היו שם הרבה "יעקובים", ויעקב מצליח הפך ל"פרדו" (בגלל שהוא עומד כל הזמן). שם, בהכשרה של הגרעין בתל יוסף, פגש את דליה ומאז הם "דליה ופרדו".
הם היו מהמייסדים של קיבוץ כפר עזה ומעמודי התווך שלו. פרדו היה שנים ארוכות מזכיר הקיבוץ. ודליה – הייתה אקונומית, מחסנאית בגדים, רכזת חינוך, אחראית חברת הנוער בקיבוץ, אבל יותר מהכול – רכזת התרבות המיתולוגית של כפר עזה. באמצע שנות השישים יצאו דליה ופרדו לשליחות של ארגון "הבונים" בצרפת, עם שלושת ילדיהם הגדולים: אורלי, טל וזיו. בהמשך הצטרפו למשפחה גם רונית ואייל.
הוריה של דליה, סבא מנחם וסבתא רחל, הצטרפו לכפר עזה והפכו במידה רבה לסבא וסבתא של כל הקיבוץ. אשר, אחיה, הצטרף גם הוא לכפר עזה, עם ענת רעייתו. כך נוסד בכפר עזה שבט מצליח-קוטלר.

במהלך השנים פרדו, כמו פרדו, החליט ללמוד מקצוע חדש ולממש את עצמו ואת נטיות לבו. הוא למד רפואה סינית, ואף נסע לסין להשתלמות בנושא, פתח קליניקה בקיבוץ וטיפל באנשים במשך שנים רבות.
דליה, שתמיד חשבה "קהילה", הגתה והקימה את "מועדון יחדיו" – מרכז פעילות לוותיקי שער הנגב, ובהמשך את "החנות של דליה" – חנות יד שנייה בכפר עזה. היו לה עוד ועוד רעיונות לפינות חמד ושלטים היסטוריים בחצר המשק, לשיפור איכות החיים הקהילתית לטובת החברים והילדים.

האוכל היה מוטיב מרכזי בחיי המשפחה. פרדו וגם דליה, ביחד ובנפרד, אהבו וידעו לבשל. עם ההפרטה והשינויים בחדר האוכל הקיבוצי התחיל פרדו לבשל בבית וחזר אל הטעמים של בית הוריו. הוא נהג לבשל בסירים גדולים, ולאחר מכן לאחסן את התבשילים והמרקים, מנות-מנות, בקופסאות פלסטיק אחידות – במקפיא (ליום הולדת 80 ערכו בני המשפחה את מתכוניו לספר שזכה לשם "מבשל למקפיא"). אבל מה שבטוח, בכל רגע נתון אפשר היה לשלוף מהשפע הרב, לחמם וליהנות.

לאחר פטירתו של פרדו המשיכה דליה להיות פעילה ומעורבת בחיי הקהילה. היא נפטרה שלושה חודשים לפני ה-7 באוקטובר.