60-80 גרם שמרים (2-3 כפות)
2 כפות שטוחות סוכר
3 כוסות מים פושרים
1 ק"ג קמח (בערך 7 כוסות, לחצי כמות ½3)
2 כפיות מלח
2-3 כפות זעתר
שמן זית לשימון הידיים ולהכנת התערובת למריחה מעל הפיתות
עוד זעתר בשביל למרוח מעל הפיתות
מערבבים את הקמח, הסוכר והשמרים בקערה גדולה.
מוסיפים את המים הפושרים ולשים עד שיש בצק אחיד, אם הוא דביק מדי אפשר להוסיף עוד קמח (עד חצי כוס).
מוסיפים את המלח והזעתר ולשים עוד עד שהם מתערבבים בבצק בצורה אחידה.
המלח והזעתר נוספים בנפרד, כי הם הורגים את השמרים ורצוי שהמים והסוכר יגיעו אל השמרים בשלב יותר מוקדם.
מתפיחים את הבצק במקום חם שעה עד שיכפיל את הנפח. מחממים תנור ל-180 מעלות.
מכינים פיתות בידיים משומנות ומסדרים בתבניות.
(אפשר להחזיר את הפיתות להתפחה של שעה נוספת כדי שיהיו רכות במיוחד, לא מחייב)
מורחים כל פיתה בתערובת של זעתר, מעט מלח ושמן זית.
אופים 10-15 דקות.
הולך מצויין עם לבנה תוצרת בית (ראו מתכון במדור ה"סיפתח").
יעל וולף נולדה בכפר אז"ר, גדלה בקרית אונו. הגיעה לכפר עזה דרך גרעין של "הנוער העובד והלומד".
בצבא שרתה בנח"ל, בהיאחזות בפתחת רפיח. אחרי השירות הצבאי נשארה בכפר עזה ונישאה לקובי בוגין. יחד גידלו את מירב, מיכל ודרור שמואל.
יעל עבדה במשק בפיקוח כותנה, הרבה בחדר האוכל ובמטבח. הפכה למומחית לניקוי ביובים, אבל מבשלת בינונית במקרה הטוב. האפיה הקסימה אותה והיא אוהבת לאפות הרבה.
בכפר עזה הדריכה טיולים, יחד עם צוות טיולים: עמוס צפרוני, ארנון ארז ודוד כהן. אך בעיקר היתה מורה בבית הספר.
ב-2010 עזבו קובי ויעל את כפר עזה, אך הקשר עם החברים והקיבוץ נשמר.
בשבעה באוקטובר התגייסה יעל, ועימה כל בני המשפחה, לסייע במעט לחברים ולקיבוץ.