טוטוקפוסטו - כרוב ממולא הונגרי

אליהו רייכנשטיין, הוא אליקו, נולד בחיפה בשנת 1948. כשהיה בן 6 עברה המשפחה מחיפה לקרית מוצקין שם נולדה אחותו הקטנה דסי. בגיל 12 הצטרף לתנועת הנוער ״מחנות העולים״; כשהיה בן 18 ביום הכרזת הגרעין הצטרפה לתנועה נערה צעירה בת 17- חניתה מלכא, שרצתה להקדים את הגיוס. השניים הפכו לזוג ומאז לא נפרדו. שם הגרעין היה גרעין רודד וקיבוץ היעד היה קיבוץ אילות. 

אחרי הצבא ‏אליקו וחניתה ‏התחתנו וגרו בקריית מוצקין ‏בצמוד להורים של אליקו, שם נולדו ילדיהם מיכאל ושגיא. יערה ויעל נולדו מספר שנים מאוחר יותר לחיי הקיבוץ.
הזוג הצעיר התגעגע לחיי קיבוץ, הם יצרו קשר עם מספר קיבוצים, ובחרו בקיבוץ כפר עזה שם קיבלו אותם בלבביות וחום. (יש לי זיכרון רחוק שביום שהגענו לקיבוץ כמה ילדים הזמנו אותי לשחק איתם, אנחנו רוקדים במעגל על הגבעה מאחורי הבית של משפ׳ שטהל ושרים ״חורני, חורני, הלך ברחוב ושר…״)

במטבח:

אליקו אהב לאכול ומאוד נהנה ממטעמיה של חניתה ובישוליה ומעשי ידיה של אמו לפניה. כששאלתי את אימי איזה מהמאכלים שהכינה הוא הכי אהב ענתה לי בחיוך: ״אבא אהב הכל״ והוסיפה שהכי אהב את הטוטוקפוסטו- כרוב ממולא והפלצ׳ינטה- בלינצ׳ס עם גבינה וצימוקים שני המתכונים של אימו (מתכון הבלינצ'ס המיוחד - בקישור למטה).

תרומתו של אליקו לקיבוץ:

אליקו היה איש של יצירה ופרוייקטים, בילדותי הייתי מצטרפת אליו הרבה ומתבוננת בו בהערצה כשהכין תפאורות לחגים בקיבוץ או כשפיתח תמונות בחדר חושך.

שלושה מתוך עשרות הפרויקטים שלקח על עצמו, והיה גאה בהם במיוחד היו: מסלול הסינגל לרכיבת אופניים ביער אסף שמחוני. התפאורה הנהדרת בחגיגות ה60 של כפר עזה והחלק הביצועי בהקמת הבוסתן של כפר עזה. 

יוסי מזרחי מספר על אליקו, ״אליקו היה ממקימי הבוסתן. איש ביצוע, איכפתי, דייקן- כל הגימור היה שלו. שעות על גבי שעות, עד שלא היה פיקס הוא לא עזב את המקום, כולל עבודה בלילה. הוא חסר ויחסר ואנחנו לא שוכחים״.

[בתמונה התחתונה - אליקו צובע בלילה את המקלט בבוסתן. (ציור של רותם קראוס)]

אסון השביעי באוקטובר
האסון הנורא הזה של השביעי באוקטובר פגע בכולנו מכה קשה וכואבת בכל כך הרבה רבדים. אליקו באמת חשב שהקיבוץ זה המקום הכי בטוח…כשיערה או שגיא היו חוששים להגיע לביקור עם הנכדים היה אומר להם: ״ אבל כאן הכי בטוח, שומרים עלינו״…כמה שהוא טעה😢 באין מפריע הם חדרו לקיבוץ ולתוך בתי החברים. "אחרי אבי הם רדפו כשיצא לראות מה קורה וצדו אותו. ככה נרצח וככה נשאר עוד ימים רבים. לעולם לא נדע על מה חשב, האם סבל, ומה עבר עליו ברגעיו האחרונים.

 כשאני חושבת על אבא שלי אני רואה חיוך נהדר עם רווח בין השיניים, אבא שצחק ויצחיק וישמר בליבינו לעד."
[כתבה ביתו של אליקו, מיכאל]

• פלצ׳נטה (בלינצ'ס הונגרים ממולאים גבינה וצימוקים)  המתכון מאתר וואלה אוכל.