חביתת ירק

זיוה גלצן נולדה בחיפה, להורים שעלו לארץ בעליה החמישית והיו מזוהים עם מפא"י. בזמן שהתחוללה מלחמת העולם השניה, עברה המשפחה לגור בחדרה (זיוה ואחותה שהיתה בת מספר חודשים),וזיוה למדה בבית חינוך לילדי עובדים. דרכה של זיויה לנוער העובד הייתה סלולה, והיא הצטרפה להכשרה הצעירה בעין חרוד (בתקופה של "הפילוג"). בהמשך הצטרפה לגרעין נח"ל, והכירה את דוד.
זיוה ודוד היו בכפר רופין עם גרעין הנח"ל, וכשאנשי כפר עזה הגיעו לשכנע אנשים נוספים שיצטרפו אליהם לקיבוץ השניים השתכנעו והגיעו לקיבוץ לראשונה. 

הם התחתנו בחתונה "מרובעת" בכפר עזה - ארבעה זוגות יחד. 

לפני שזיוה הגיעה לכפר עזה, היא השתתפה בקורס מטפלות בתל השומר. לכן כשהגיעה לקיבוץ כבר היתה מטפלת מדופלמת. אבל כבר היו מספיק גננות, למספר הילדים הקטן בקיבוץ. לכן שובצה לעבודה בחדר האוכל והמטבח. רק מאוחר יותר עברה לעבוד בבית ילדים, שם התמידה במשך מספר שנים. בהמשך נבחרה זיוה לעבוד באקונומיה, וחזרה למטבח וחדר האוכל של כפר עזה. במטבח נעזרה מנסיונה של אמא שלה, שהיתה מבשלת בבית יולדות בחדרה. בחדר האוכל גם עבדה לצידו של אמנון בן דוד, הטבח המיתולוגי של כפר עזה.
בכל זמן ובכל עבודה שעבדה - זיוה היתה מעורבת בתחום התרבות. תמיד ובכל מצב… את ריקוד ה'שרל'ה' המסורתי של חתונות כפר-עזה, למשל, ייבאה זיוה מקיבוץ ניר עם השכן. הריקוד הפך למסורת מרכזית בכל חגיגת חתונות בכפר עזה. 

לדוד וזיוה שני ילדים: רועי ודנה, וארבעה נכדים.

בשבעה באוקטובר היתה זיוה לבדה בממ"ד בבית, במשך יום וחצי, עד שחולצה.