עוף בריבה

(רותי מספרת)
"הגעתי לקיבוץ כפר עזה בשנת 1993. ההורים המאמצים שלנו היו משפחת רוזנפלד. ביום שהגענו נורית רוזנפלד עברה דרכנו עם בטן של חודש תשיעי (בהריון עם הדר ז״ל) ואמרה שהיא הולכת לנוח כי היום בערב היא תלד, וכך אכן היה. 

שנותי בקיבוץ היו הטובות בחיי. לאורך שנים של טיפולי פוריות קיבלתי אהדה, תמיכה וסיוע בכל דבר שנזקקתי.
עבדתי בגנים ובבית תינוקות עם מרים גלצר המדהימה, אתי קורן, דיקלה שמריז ועוד נשים נפלאות שזכיתי לעבוד איתן ושהן טיפלו בילדי מתן ולירי סובול.
הבנים בילו את כל ילדותם עם גלי וזיו ברמן בני הדודים שלהם, שגדולים ממתן בארבעה שבועות בלבד. כל תמונות הילדות של הבנים שלי הם עם התאומים.
מיטל כסלו שהיתה חברה יקרה שלי יזמה את הוצאת הספר מבשלת חמה, ושמחתי שהמתכון שלי (שהמקור שלו הוא מסבתא שלהם) הופיע בספר. 

במשך חיי בקיבוץ (עד שנת 2009 בה עזבתי את הקיבוץ בשל החשש מהמצב הבטחוני) זכיתי לגור בשכנות לגדי ונירה שטהל ובשכנות לאורית ועומר צדיקביץ. הילדים בילו את חייהם בקירבה גדולה ואנחנו זכינו לחברים טובים ויקרים. 

בקבוצת אשל, קבוצת הילדים הגדולה ביותר בהיסטוריה של כפר עזה, היו בהתחלה כ-20 ילדים שחלקם עזב במהלך השנים, מסיבה זהה לשלי. את גיא אדמוני ואלון שימריז הכרתי היטב מהשנים הארוכות שמתן בני בילה איתם. 

למרות שאני לא נמצאת בקיבוץ כבר שנים ארוכות, הבנים שלי המשיכו לגור בקיבוץ עד עצם היום הזה, ושניהם ניצלו בנס ב 7.10.23.
כפר עזה תמיד היתה בלב שלי, וגם 15 שנים אחרי בחלומות שלי אני עדיין חיה בקיבוץ."