חטיפי זיתים

אורלי דורנר נולדה בהרצליה למשפחה ייקית. כשהיתה נערה הצטרפה ל"נוער העובד והלומד" ויצאה עם חבריה וחברותיה לנח"ל, בגרעין "ציחור" לכפר עזה. את השירות הצבאי עשו בני ובנות הגרעין בהיאחזות "מורג" שבפתחת רפיח. לאחר השירות הצבאי נישאה אורלי לארהל'ה רגב (הולדנברבר במקור) בכפר עזה, באירוע מרגש של שתי חתונות - הם ואתי ויהודל'ה גוטמן. המשפחה הצעירה גדלה במהרה, עם היוולדם של: מור, אורן, אמיר ורון.
ארהל'ה היה מכונאי מחונן וקפדן מאוד, איש עם הומור חד, וחובב בירות מושבע. אורלי עבדה בקיבוץ בבתי ילדים ועוד, אך כשהגיעה למפעל, היה ברור שיכולת הארגון והחריצות שלה הם נכס. בהמשך עברה לעבוד ב"מכסף" בניר עם, עד יציאתה לגמלאות. אורלי היא מבשלת ואופה מדהימה. האגדה בקיבוץ היא שהפריזר בביתה מלא כל כך במאכלים טעימים, עד שכאשר פותחים אותו להוציא משהו - צריך להשתמש בשתי הידיים ובהרבה כוח, כדי לסגור אותו בחזרה…ארהל'ה חלה ונפטר לפני מספר שנים. אבל אורלי לא נותרה לבד בכפר עזה, ביתה אורן חזרה לחיות בקיבוץ, ושם היא מגדלת את ביתה שלה.
אורלי הצטרפה למתנדבי "פרויקט כרובית" ובחגים הגדולים היא אופה עשרות עוגות ומארגנת אופים ואופות נוספים להכין עוגות לנזקקים. 

בשבעה באוקטובר היתה אורלי בטיול חברים בבולגריה, אורן וביתה היו בממ"ד בכפר עזה במשך שעות ארוכות וקשות עד שחולצו.