בצק
1 מרגרינה עגולה
5 כפות מים
½ 2 כוסות קמח
תערובת
1 כוס סוכר
2 כפות קמח
1 שקית סוכר וניל
1 ק"ג תפוחים ירוקים קלופים וחתוכים
2 שקיות סוכר וניל
לשים את המרגרינה, המים והקמח לבצק.
מחלקים ל- 2 חלקים ומרדדים ½ מכמות הבצק על תחתית התבנית.
מערבבים את התערובת של הסוכר, הקמח והוניל ושופכים על הבצק חצי מכמות התערובת.
מעל מפזרים את התפוחים. על התפוחים את שאר התערובת ולמעלה מרדדים עלה משארית הבצק.
בוזקים עליו 2 שקיות סוכר וניל.
אופים בחום בינוני- גבוה כשעה עד שעה וחצי.
לאחר הצינון מכניסים למקרר.
אביטל הפנר נולדה וגדלה בגבעת חיים, לחיים ושרה ממייסדי הקיבוץ. כשאחיה הבוגרים עמדו לצאת לצעדה בהולנד, הם נדרשו לשם משפחה עברי, לכן כל המשפחה החליפה את השם לבן אור, כפי שאמר אביה של אביטל, חיים - "אם לא הפנר, אז נהיה כולנו "בני אור"". כבת קיבוץ טובה אביטל לא היתה קשורה לבישול מעולם. אבל מצד שני - אפיה הפכה להיות חלק מאורח חייה.כל זמן שהיה למי לאפות - עוגיות ועוגות.
לכפר עזה הגיעה תוך כדי השירות הצבאי, מהר מאוד פגשה ביורם (דובוש) והם החליטו להתחתן. משום שבחרו להתחתן בחורף, היה צורך במקום שיתאים לכל האורחים - לכן הוציאו את חבילות החציר מהאסם, צבעו אותו והחתונה היתה יפה ומיוחדת. למשפחה הצעירה נולדו: מיכל וקרוב אליה אילת, מאוחר יותר דורון נולד ואז ואורי.
דובוש היה מזכיר הקיבוץ פעמיים ומספר פעמים גם רכז תרבות, כמובן גם בוועדת קליטה. עבד לא מעט עם עולים חדשים - "בית ראשון במולדת", ועוד פעולות הקשורות בקליטה ותרבות. במקביל להיותו לולן מסור. הוא אהב מאוד את העוגות של אביטל.
אביטל, כקוראת ספרים מושבעת, אהבה בעיקר לעבוד בספריה - בעיקר בספריה האזורית. מדי פעם עבדה בכל מה שנדרש בקיבוץ, אבל תמיד חזרה לשקט ולעניין שבספרים.
בשבעה באוקטובר היתה אביטל בבית שלה, בממ"ד, אבל לא ממש הבינה כמה קשה המצב. היא חולצה בלילה. בתה אילת ובן זוגה שחר היו גם הם בממ"ד שלהם, בביתם במקום אחר בקיבוץ. הם חולצו רק ביום ראשון בצהריים.