בכפר עזה נושא החצילים בשבת בחדר האוכל היה ענין רציני מאוד. מדובר כמובן בתוספת למנה העיקרית, אבל תוספת אהובה במיוחד.
דיונים באספת הקיבוץ הוקדשו לנושא, כולל הצעה חתרנית לצמצם "תורן שבת", אם החברים יוותרו על החצילים בשבת - הצעה שנדחתה ברוב מוחץ. לכל אחת ממבשלות השבת (שחלק מהן היו מבשלים) היתה גרסה מיוחדת משלה של החצילים. כולן נאכלו בתיאבון. זו הגרסה של חורשי (רפאל יצקן).
[המתכון הותאם למטבח ביתי, בעזרתה של תמר קוץ]
2 ביצים קשות
3 חצילים לא קלופים, חתוכים לקוביות גדולות (לבחור את החצילים הקלים, שנראים טריים)
1 (אפשר בצל וחצי) בצל גדול קצוץ - לטבעות
2 שיני שום (או קוביות שום קפוא דורות)
3-4 כפות קמח
מלח ופלפל
שמן לטיגון
מחממים שמן במחבת עמוקה
מערבבים קמח עם פלפל ומלח - ומקפיצים את קוביות החצילים בתוכם (מנערים את עודף הקמח)
מטגנים את קוביות החצילים המקומחות בשמן עד הזהבה.
מוציאים למסננת, או נייר סופג,
מטגנים במקביל גם את טבעות הבצל המטוגן, מעט לפני סוף הטיגון מוסיפים גם את שיני השום הקצוצות או טחונות.
מרכיבים את המנה: בצלחת עמוקה מניחים את החצילים, מפזרים מעל את הבצל והשום המטוגנים יחד, מגררים מעל לכל ביצים קשות ומגישים.
רפאל יצקן, המוכר יותר בכינוי חורשי, נולד בירושלים בשנת 1936, למד בבית ספר תחכמוני בגיל יסודי ובהמשך בבית ספר מקצועי. בגיל 16 יצא עם חבריו משבט הצופים, להכשרה צעירה בקיבוץ חצרים. לקראת הצבא הם הצטרפו לגרעין מתערים, לכפר עזה.
בשירותו הצבאי, בתקופת מבצע קדש, חורשי שימש כקשר של מוטה גור.
בכפר עזה, הקים חורשי את המוסך וריכז אותו במשך כ-20 שנה. בהמשך עסק במספר תפקידים בקיבוץ: אקונום, סדרן עבודה וסדרן רכב.
בשנות ה-80 הוא הקים את מועדון חצות והפעיל אותו בימי שישי בערב, במשך 14 שנה.
אחד מתחביביו של חורשי היה גידול דקלים, היו לו משתלות ליד משק החי והמפעל ששימשו אותו לטיפוח העצים משלב זרע ועד לעץ הבוגר. עציו של חורשי נשתלו ברחבי הקיבוץ ועד היום הם משמשים חלק מהנוי של הקיבוץ.
בשבעה באוקטובר - אסתר וחורשי היו בממ"ד בבית יותר מיממה, עד שחולצו. בבתים אחרים בקיבוץ היו עינת, ביתם, שחולצה אחרי 18 שעות; ובבית נוסף היה ארז, בנם, עם משפחתו. ארז נפצע בידיו בהגנה על משפחתו, כשהחזיק את ידית דלת הממ"ד ומנע פתיחתה. ובשכונת הצעירים, היה נכדם, בר (בנם של יפעת וארז) עם חברתו בממ"ד, עד שחולצו גם הם.