סלט החצילים של דודה שרה

סוזן לוברסקי הגיעה מקנדה מטעמים ציוניים, כבר עם הכשרה של אחות. פגשה בתל יצחק את ראובן שחר, שהיה כימאי, ויחד הקימו משפחה: איילת, שרון, דפנה ואילן. הם הגיעו לכפר עזה כי היה צורך באחות וכימאי. סוזן - "סו" התאהבה במקום ובאנשים. היא הפכה לאחות אהובה במרפאה, חוויה היתה לצפות בה עושה סיורים בבתי הילדים. מחייכת למטפלות ולילדים. הילדים אהבו אותה במיוחד ורצו לקראתה בשמחה. היא אהבה לבשל ולאפות מתכונים מסויימים. סו אהבה שיש חדר אוכל, אבל מה שהכינה, הכינה באהבה. ארוחות הארבע שלה בשבת היו מוסד, שאף אחד מהילדים לא הסכים לוותר עליו. לימים עברה לעבוד כאחות מיילדת בסורוקה, שם עזרה גם ללא מעט נשים מכפר-עזה ללדת. בדרך הלוך וחזור לבאר שבע היתה "אחראית" ומסיעה ראשית בטרמפים. כשיכלה לא ויתרה על ההליכה סביב הקיבוץ. סו חלתה ונפטרה ב-2002. לזכרה הקימו ראובן וילדיה "סוב כפר עזה" לאורך הכביש ההקפי של הקיבוץ, מקום מנוחה קלה לצועדים שהתעייפו.

בשבעה באוקטובר נהרג בכפר עזה נכדה של סו, נטע אפשטיין, הנכד היחיד שזכה להכיר את סבתו, כשהוא מציל במותו את אהובתו אירן. גם חתנה, אורי רוסו, שלא זכה להכירה, נהרג באותה שבת, כשיצא להגן על הקיבוץ כחבר כיתת הכוננות.