סלט הרינג ותפוחים

מרתה פלום נולדה בארגנטינה להורים מפולין, ניצולי שואה, שהגיעו לשם בשנת 1947, בחיפוש אחרי משפחה - שם התאחדו עם דודה של האם. אחותה של מרתה נולדה חודש בלבד אחרי שהגיעו. מרתה נולדה למשפחה כבר בארגנטינה. כשהיתה בת 6, בכיתה א', נותרה יתומה מאב. שמו היה צאליק, חייט במקצועו, שנפטר בגיל 39 ממחלת לב.
מרתה ואחותה גדלו בסביבה יהודית, חילונית וציונית בארגנטינה. היו פעילות בתנועת הנוער "איחוד הבונים" ובסיום לימודיה בתיכון עלתה מרתה לארץ עם אימה, זלדה, בשנת 1971; בעקבות אחותה, חייקה, שעלתה בגפה חמש שנים קודם.

מרתה למדה מיקרוביולוגיה באוניברסיטת בר אילן. היא נישאה למשה זלוטניק בתום לימודי התואר הראשון. והם עברו להתגורר בבאר שבע, שם עבד משה בבית החולים סורוקה. יאיר ועינת נולדו שניהם בבאר שבע.
בשנת 1981 הציעו למשה להיות רופא הקהילה בכפר עזה, וכך הגיעה המשפחה לקיבוץ. הילדים הצטרפו לגנים וגדלו מהרגע הראשון כבני משק. אפשר לומר שזו היתה אהבה ממבט ראשון.

מרתה ומשה נהנו לחיות בכפר עזה ולהיות חלק אינטגרלי ופעיל בחיי החברה. מרתה עצמה עבדה במשך כעשרים שנה במפעל "כפרית" בשנים הראשונות כמנהלת הלשכה של המנכ"ל ומאוחר יותר עסקה בנושא היצוא של המפעל. היא היתה העובדת "השכירה" הראשונה של כפרית, עם מחויבות, שייכות והזדהות טוטלית עם מקום העבודה.

ב-2008 עברה משפחת זלוטניק להתגורר בעומר, כשהם ממשיכים לשמור קשרים הדוקים עם חברים טובים בכפר עזה, עד עצם היום הזה. 25 שנים גרו משה ומרתה באושר בכפר עזה, ונהנו מחיי החברה בקיבוץ.
למרות שלא היו חברי משק, הרגישו תמיד חלק בלתי נפרד מהקהילה המגובשת והאיכותית של כפר עזה.

מרתה אומרת שהם לא מעכלים את הזוועות, האבדות והצער שעברו חברי הקיבוץ בשבעה באוקטובר ומאחלים שהמצב יאפשר בעתיד לחזור למשק ולחיות שוב חיי קהילה פורחים, משמעותיים ומוצלחים.