מופלטה
מרסל בן-בצלאל
המאכל המרוקני המסורתי שנהוג לאוכלו מיד עם צאת חג הפסח.
טוב באותה מידה כל השנה, רצוי עם חמאה ודבש ותה נענע מתוק!
המאכל המרוקני המסורתי שנהוג לאוכלו מיד עם צאת חג הפסח.
טוב באותה מידה כל השנה, רצוי עם חמאה ודבש ותה נענע מתוק!
1 ק"ג קמח
1 ביצה
½ כוס שמן
20 גרם שמרים
1 כף מלח
מעט מים
מתפיחים את השמרים עם מעט מים.
מוסיפים לקערה גדולה את יתר החומרים ומערבבים בידיים, עד לקבלת בצק (לא קשה מדי ולא רך).
משאירים לתפוח כשעה וחצי.
על משטח העבודה מורחים שמן ומגלגלים מספר כדורים בינוניים.
שוטחים את הכדורים לצורת פיתה בעובי 1 ס"מ.
מחממים מחבת עם מעט שמן ומטגנים, על אש קטנה, צד אחד עד שמזהיב.
הופכים בעזרת מזלג ומטגנים את הצד השני.
מרסל סוויסה נולדה בקזבלנקה שבמרוקו, ב1939. את מלחמת העולם השניה עברה המשפחה במרוקו (מרסל מוגדרת ניצולת שואה, בשל הקשיים שחוו בה, תחת שלטון צרפת של וישי, בת הברית של הנאצים).כשהיתה מרסל הקטנה בת עשר בערך, עלתה עם משפחתה לארץ לנהריה, בית הספר בנהריה, החליפו את שמה הפרטי ל"אירית", אבל השם המקורי "מרסל" נשאר איתה תמיד.
היא פגשה באיתן בן בצלאל ז"ל, יליד עפולה, דרך חבר בקיבוץ. איתן היה חבר וותיק בכפר עזה, כבר בשנים הראשונות שלה. איתן ומרסל נישאו בכפר עזה ושם נולדו בנותיהם: איטה ועופרה.
מרסל אהבה וידעה לבשל ולכן עבדה לא מעט גם במטבח הגדול. אבל בעיקר אהבה לתפור, ולכן העבודה החביבה עליה היתה במחסן הבגדים של הקיבוץ. כשמרסל דיברה על הילדות שלה, תמיד היו פניה מאירים באהבה גדולה. לפני כעשרים שנה עזבו איתן ומרסל את הקיבוץ ועברו לצפת. איתן נפטר לפני שנים. מרסל חיה עם ביתה, איטה נשיא, ועם משפחתה (בעל ושלושה ילדים). גם עופרה, ביתה השניה, חיה איתם.