קילו חזה עוף, נקי מגידים ושומן - טחון במטחנת בשר (ביתית או בקצביה)
2 כפות שמן צמחי
חבילת פטרוזיליה - רק העלים
2 ביצים גדולות
בצל גדול
שקית אבקת קניידלך (שקית אחת מקופסה שקונים בסופר)
3 קישואים בינוניים
תבלינים: מלח, פלפל, מעט אבקת מרק
מוסיפים את התערובת לחזה הטחון, מוסיפים גם את אבקת הקניידלך ולשים לעיסה אחידה.
מניחים למשך 20 דקות.
אם התערובת דלילה מדי, מוסיפים מעט פירורי לחם או קוואקר טחון.
יש מספר אפשרויות לבישול:
א. לחמם מחבת עם שמן, ליצור קציצות ולטגן עד הזהבה עמוקה
ב. להכין כיכרות (קלופס) ולאפות בתנור בחום בינוני עד השחמה קלה
ג. להכין כדורי בשר קטנים ולבשל ברוטב, כחצי שעה.
[מלכה מכינה רוטב מרסק תפוחי עץ, מדולל בקצת מיץ תפוזים, עם אבקת מרק. אבל כל רוטב אחר יכול להתאים]
סרטון הדגמה להכנת הקציצות
מלכה נולדה בשם המשפחה פרוינד, להורים חברי קבוצת שילר. כשבן גוריון ביקש שיעברתו את שמות המשפחה, השם עוברת לידידיה.
היא גדלה ברחובות, להוריה שכל משפחותיהם הושמדו בשואה. הצטרפה לתנועת נוער והגיעה לכפר עזה עם גרעין "יגב". שם גם פגשה את חנן לוריה. הם בנו את ביתם בכפר עזה, שם נישאו בחתונה יחד עם עדנה וחגי ברזון. שם נולדו להם שלושת ילדיהם: יאיר, תמר ומיכל.
חנן היה ממייסדי מפעל "כפרית" ומנהלו הראשון לאורך שנים רבות. מלכה היתה מורה להיסטוריה בבית הספר האזורי "שער הנגב".
מלכה, סקרנית ומתעניינת בכל, למדה בעצם לבשל מוותיקות אפיקים, כאשר בנות הגרעיון היו שם חצי שנה בשל"ת מוקדם, לפני הטירונות. כך שבהיאחזות כבר בישלה במטבח. כשהגיעה לכפר עזה, עבדה במטבח, לפני שיצאה ללימודים ובהמשך ממש עד הלידה של יאיר. היא למדה הרבה מאומנות הבישול של אמנון בן דוד, שמלכה מגדירה אותו כ"אומן בישול אמיתי". אז החלה לעבוד כמורה להיסטוריה (בהחלט מיתולוגית) בבית הספר האזורי. כשלמטבח הגדול חזרה בכל פעם לתורנות "מבשלת חמה" בשבתות.
אחרי עשרים ושלוש שנים עזבו מלכה וחנן את כפר עזה, עם הבנות. יאיר עוד נשאר בכפר עזה במהלך שירותו הצבאי ועזב בהמשך. לאחר שעברו לתל אביב לימדה מלכה היסטוריה בבית הספר "תיכון חדש" בתל אביב. היום היא גימלאית בת שמונים. נהנית מהילדים ומששת הנכדים.
לאחר השבעה באוקטובר התגייסו שלושת "ילדי" לוריה ועימם ליאור - רעייתו של יאיר, לסייע לקיבוץ ולחברים, ככל שיכלו.