מעדן ארטישוק ירושלמי

ארטישוק ירושלמי: על הירק המיוחד הזה, כתב בני קוץ: "את הירק עצמו, המכונה בפי העם "בטטה קאסבייה" לא הכרתי. בבית אימי לא טיפלו בו. כשהייתי עובר בשוק מחנה יהודה (בני יליד ירושלים) הייתי צופה בשורשים המשונים בתיבות הקרטון ולא התעניינתי.  שכן וחבר שלי מתקופת הילדות, דני, פגש בי במרכז העיר, לאחר שסקרנו את השנים האחרונות, בישר לי בקול מיסתורי: "אני עובד כעת על פרויקט מתחום המזון, והרעיון העיקרי הוא לייצר איטריות משורש הטופינמבור ואני צופה לכך הצלחה גדולה, בעיקר בחו"ל". לא הבנתי במה מדובר והוא הסביר לי כי מדובר בירק המכונה גם "ארטישוק ירושלמי". כאן כבר הבנתי שמדובר בפקעות, שיש להן שמות רבים ושונים, אך טעמן אחד והוא דומה לטעם הארטישוק, טעם שרק הולך ומשביח ככל שאופים ומבשלים ומוסיפים אותן לתבשילים.
הצמח, הקרוי בעברית "חמנית הפקעים" מגדל  למעשה פרח הדומה לחמנית קטנה, ג'רוסול באיטלקית, ומכאן הגלגול לג'רוסלם וכו'. אינני יודע אם הפרויקט של דני הצליח או לא. אבל אנחנו במשפחה אימצנו את השורשים האלה בשמחה ואף שתלנו בגינה. תמר אומרת שהדרך הפשוטה והטעימה ביותר היא זו המוצגת במתכון הנוכחי."

תמר פטישי נולדה בעפולה וגדלה בקרית חיים. היא הגיעה לכפר עזה עם גרעין של התנועה המאוחדת. בהיותה בנח"ל היתה בין מקימי היאחזות כורזים. לאחר השחרור מצה"ל נשארה תמר בכפר עזה, פגשה בבני קוץ, והקימה איתו את ביתה בקיבוץ, עם  ילדיהם, אביב, טליה ושרון.

תמר היתה לגננת בגן נרקיס, עבדה גם במטבח ["מבשלת שבת" היחידה שאיננה אוכלת שום ובצל, אבל משלבת את שניהם במאכלים בנדיבות]. עברה להיות מורה לכיתות יסוד, בתחילה בכפר עזה ואז בבית הספר האזורי.אחר כך כספרנית במכלול. עד לאחרונה המשיכה תמר להתנדב כ"מורה לטבע ולטיולים" בגן בכפר עזה. תמר אוהבת ילדים ואוהבת טבע כמעט באותה מידה. ולהתנדב זה בטבע שלה…
בשבעה באוקטובר איבדו תמר ובני את אביב ומשפחתו, ליבנת, רותם, יונתן ויפתח קוץ, שנרצחו בביתם.