ר' חסדאי קרסקס (רב/פילוסוף מהמאה ה15 ספרד), יצר בזמנו, פשרה מעניינת בין עקרון "הבחירה החופשית", לבין טיעון "הכל מכתוב" (שנבע מן הזרם הפטליסטי/איסלאמי השכיח בתקופה ההיא). לטענתו, בני אדם "נשפטים", לא על מעשיהם הידועים מראש, אלא על מחשבותיהם וכוונותיהם
- הדבר היחיד שניתן לבחירה, וככזה לגיטימי להענשה.
לפני מספר ימים, בנוסעי בכביש 854 הצר (אשר בחלקו, בלתי ניתן לעקיפה), אני קולט פתאום רכב דוהר היישר מולי. מסתבר שבן הרחב הנ"ל, החליט שגדול עליו עומס התנועה, ופשוט נכנס לנתיב הנגדי בניסיון לעקוף כעשר מכוניות.
לאחר חלוף הסכנה, אני חייב להתוודות שעלתה בי מחשבה הקשורה איכשהו לתמונת הנהג הזה, נכנס באיזה סלע, בצידי הכביש ופוטר את כולנו מעונשו.
ואז במחשבה שנייה, אמרתי, אופס, אני מאד מקווה שרבי קרסקס טועה בתזת הצדק שלו.. שאם לא כן, אני עלול למצוא את עצמי מואשם ברצח, או לפחות בהריגה מתוך רשלנות תיאולוגית..