במצוות הרופאים ובעקבות המלצות חמות, התחלתי ללכת לחוג...
וואו זה ממש קשה, לא רק לי, גם לשאר הבנות... ובכל זאת אני מצליח בינתיים, להתמיד (כמעט) ולהגיע פעמיים בשבוע.
אומרים (החכמים) שאם משקיעים בפעילות גופנית, בשלב מסוים זה הופך לממכר...
אישית, אני עדיין חוכך באמיתות האמירה המשיחית הזו, לאור העובדה שבכל פעם שהמדריכה אומרת, "כדי להישאר יציבים, תנסו להתרכז בחפץ דומם מרוחק" אני שוב מוצא את עצמי מתרכז דווקא בשעון הקיר ממול... :-)