מאז שעברנו לשכונה הנוכחית, הספיקו לאמץ את חצרנו כמה וכמה גורי חתולים עזובים ונטושים...
בזמן האחרון אני מוצא את עצמי דיי הרבה, יושב בדשא ללא מעש, נהנה מסתם להתבונן בדינמיקה שלהם ובינהם. בקיצור...... אני חושב שהצלחתי לקלוט תובנה חדשה והיא
(כן.. אני יודע שחלק מחבריי, לא היו צריכים חתול כדי להגיע אליה)
להתחרדן לך בכיף בשמש הסתווית, זה לא – לא לעשות כלום, אלא פשוט - להתחרדן בכיף.
ומן הסתם, הבעיה שלנו עם זה, היא לא עצם הפעולה, אלא יסורי המצפון שבעקבותיה, וכאן מדובר כמובן, ביסורים שהחתולים החכמים, חפים מהם......