גיל תשע או עשר~.. באחד הימים כשחילקתי אוכל לעופות במשק של דודי, שמתי לב שאחת מהן
איך שהוא הצליחה להתחמק מתחומי הלול,
היא יצאה והתחילה לדלג לכוון הפרדס הפתוח, הסתכלתי עליה והתרגשתי, חשבתי לעצמי - איזה יופי!
ניסיתי אפילו לגרש אותה הלאה כדי שתעלם לה במרחק, ותגיע אל ה"חופש".
התרנגולת הלכה לה כה וכה, לא נראית מתרגשת כמוני מהסטטוס החדש בחייה, היא חיפשה זרעונים בסביבה החדשה
אך לאחר כמה דקות, להפתעתי ולצערי הרב, התחילה לפסוע חזרה, ולמרות הפצרותיי.. נכנסה שוב לתחומי הלול,
נראית שמחה מול ערימת הדורה המדושנת והמוכרת.
התמונה הזו כל כך הרגיזה, העציבה ואף טלטלה את מחשבותיי. מדוע לעזאזל היא ויתרה על חיי חופש,
בעבור חופן גרגירים..
איזו תרנגולת מפגרת, כל כך כעסתי עליה!
..
אנחנו לעומת זאת.. לעולם לא נכניס את עצמנו ל"כלוב" לטובת ביטחון כלכלי, שקט נפשי וכד'..
שהריי אנו בעלי דעה צלולה, רצון חופשי, אין אונס... ?!
- בקיצור..... היום אני כבר לא כל כך כועס..