רבות הן הפרשנויות על אודות החטא הקדמון בגן עדן -אכילת פרי עץ הדעת
ובכל זאת ,כשקראתי בפעם האחרונה את הסיפור.. צצה לי, אם יורשה, מחשבה נוספת
גן העדן הינו מצב תודעתי ולא מקום זה לא מקורי, כידוע
.
ובכן.. החטא הינו, לעניות דעתי, אי הוקרה בדברים המופלאים אשר קיבלנו במתנה, כנכס יקר
אלא תאווה אל מה שלא ברשותנו, ומוגדר כמעבר לגבול היכולת/המוסר
והבעיה... ברגע ששינוי תודעתי כנ"ל מתרחש, אי אפשר לחזור אחורה, אל תקופת התמימות הזכה
.
התוצאה - "גירוש" אל תודעה חדשה, החוצה מ "הגן בעדן", אל המצב החדש של רדיפה אין סופית אחר ריגושים ונכסים שלעולם לא יסופקו. בקיצור, למצבנו המוכר
.
ואולי לזה התכוון המשורר במילים - מי שנדפק פעם אחת כבר לא יכול להגמל מזה