חייזר על טרקטור

השתחררתי מהצבא והתחלתי לחפש את עצמי.. ואין מקום טוב לחיפוש עצמי מאשר המרכז המסחרי בקדימה... פתאום אני נתקל בחברי הטוב לילדות, הרצל פנחס.

מה קורה הוא שואל.. אני עונה.. ואז הוא מסתכל במין מבט של "להרצל פנית לא טעית!"

למחרת, השכם בבוקר שנינו בשדות המועצה האזורית תל מונד, עבודות טרקטור מטעם העירייה.

לאחר "דיבור" קצר של הרצל עם הממונה... ווידוי שאכן יש לי רשיון..יצאנו יחד לשדות, הרצל הראה לי מה עושים ואיך.. ו יאללה לעבודה, מטרטרים ומעשבים שטחים נרחבים... ע"י שרשרת מחוברת לאחורי הטרקטור. האמת היא שמאד נהנתי מהעבודה הזו, במיוחד מהתוואי שטח שסיבוב השרשרת השאיר אחריו, התחלתי כאמן ,לעטר את השטח העשבי בציורי עיגולים, שמיניות וספירלות יפות בשדה הפתוח... איזה יופי! אבל לצערי לא לגמרי נשמעתי לאזהרה - לא להתקרב מידיי לנילונים של שדות התותים! ואופס זה קרה, השרשרת לכדה את אחד מהם ותוך שניות התפרקה לה חממונת שלמה של תותים... כתוצא מכך באותו ערב, לאחר יומי הראשון בעבודה אזרחית, קיבלתי את הפיטורין הראשוניים שלי ופרשתי בשיא מקריירת טרקטוריסט..

..

זמן קצר לאחר מכן, פורסם בראש חוצות סיפור החייזרים בקדימה, הלכנו אחי ואני לראות את המחזה המדובר, הגענו לשדה הנחיתה בשדות, אשר אליו כבר הגיעו כתבי חדשות, מראיינים ומרואיינות.. חגיגה גדולה... ו.. מה אני רואה... טוואי מדהים על קרקע מעושבת ... עיגולים, אליפסות וספירלות יפות בשדה הפתוח... נו.. שויין.. חשבתי לעצמי, אם אכן חיזרים הגיעו לכאן (ומי אני שאשלול!) אז זו כנראה הפעם האחרונה שלהם מפני שקרוב לודאי גם הם פוטרו