דיברנו על סגנונות מוסיקה, וכשהבעתי התלהבות יתירה משאנסונים, ענה חברי, שהוא לא כל כך מתחבר, בשל "צרפתיותם"...
טוב.. ראשית אני חושב ש "לא לאהוב" סגנון, מפאת קונוטציה אישית ושיוך חברתי/תרבותי, זה דיי, הגבלת אופקי ההנאה, אך גם ללא עקרונות רומנטים, כדאי לזכור מדגמית ש...
ג'ק ברל – בלגי, שארל אזנבור – ארמני, איב מונטאן – איטלקי, דלידה – מצרייה, אנריקו מסיאס - אלג'יראי יהודי,
מארי מרים - פורטוגלית, מייק בראנט – חיפאי... ו ויקי לאנדורס – יווניה
:-) בקיצור.. ויו לה פראנס רבתי