מישהו אמר משהו / עשה משהו - בחוסר טאקט / פליטת פה / מתוך פטרוניות / מתוך גזענות / מתוך רוע לב ועוד...
אני לא מנסה להצדיק, או לסנגר על האיש, הפוליטיקאי, סלב או כל מועלה לגרדום תורן אחר.
לא הם, ולא מה שאמרו, מעניין אותי, התופעה לעומת זאת - כן, העובדה השבלונית של השתלשלות האחרי...
הסיפור תופש מידית, במה גבוהה ביותר בכל הרשתות החברתיות, משם למהדורות החדשות, לכל תוכניות סיקורי מה השתנה היום הזה, וחזרה אל הרשתות, כעת עם נפח מוגבר של בשר עסיסי מוכן לנעיצה. כול המי ומו, מדברים על האיש, מקשקשים על המקרה, מכל זווית אפשרית.
איזה כיף, איזו התרפקות על הצורך שלנו בצדק המושלם, ממש געגועים לפעם, כשהעטרה הייתה במקומה... אז כשמצאנו מקושש עצים בשבת, והיינו מתאספים יחד, בנשינו ובטפנו, סוקלים אותו באבנים בחדווה ובצהלה.
כמה טוב, שיש דברים יפים כאלו מדיי פעם, כדי להוציא אותנו מהשגרה המשעממת, ולחזק את הנשמה היתרה.