יצא לי לשמוע אצל חברים, את המשפט הנ"ל: "לא לא! את לא קמה לפני שאת מסיימת את הכל.." ואני חשבתי שהמשפט הזה נפטר כבר אז בימי ילדותינו... אוקי... אז נפתח את זה.. אבא שלי פעם אמר לי "לאנשים יש פה יותר גדול מקיבה.. ועיניים יותר גדולות מפה", אנחנו כיידוע, מעמיסים על הצלחת יותר ממה שאנו מסוגלים ללעוס, ובולסים יותר ממה שאנחנו מסוגלים/צריכים לעכל.. יתירה מזאת.. ולעניין האיום בפתיח.. מעצבנת אותי הגישה של - אם נשאר, אז בוא נאכל את זה.. וחלילה לנו מלהשליך אוכל לפח.. וזאת כי ע"פ עניות אינטואיציותיי, מהשלב שבו אני שבע, כל מה שאכניס לפה, לא יתועל לכוון אנרגיה תפעולית אלא קלוריה כרסתית.. הווה אומר שאם אני בולס במקום לזרוק - אני בעצם מתייחס לגוף שלי כתחליף מצפוני לפח זבל, והתוצאה - שהוא נראה בהתאם....
בקיצור.. בתיאבון