ה וְאֶל-קַיִן וְאֶל-מִנְחָתוֹ, לֹא שָׁעָה; וַיִּחַר לְקַיִן מְאֹד, וַיִּפְּלוּ פָּנָיו. ו וַיֹּאמֶר יְהוָה, אֶל-קָיִן: לָמָּה חָרָה לָךְ, וְלָמָּה נָפְלוּ פָנֶיךָ. ז הֲלוֹא אִם-תֵּיטִיב, שְׂאֵת, וְאִם לֹא תֵיטִיב, לַפֶּתַח חַטָּאת רֹבֵץ; וְאֵלֶיךָ, תְּשׁוּקָתוֹ, וְאַתָּה, תִּמְשָׁל-בּוֹ. ח וַיֹּאמֶר קַיִן, אֶל-הֶבֶל אָחִיו; וַיְהִי בִּהְיוֹתָם בַּשָּׂדֶה, וַיָּקָם קַיִן אֶל-הֶבֶל אָחִיו וַיַּהַרְגֵהוּ.
בראשית ד/7
אחד המשפטים החזקים ביותר בבראשית. ה' פונה אל קיין, רגע לפני הרצח. יש כמובן הרבה פירושים והסברים לפסוק הפילוסופי הזה. פעם שמעתי את פרופ' אביעזר רביצקי מסב תשומת לב לדבר מעניין:
גם פה כמו בפסוקים רבים אחרים, הכל תלוי בפיסוק! (כידוע ספר התורה במקורו לא היה עם סימני פיסוק), אם אנחנו שמים את הפסיק לאחר ה"תיטיב" הראשון, המשמעות המתקבלת היא – אם תעשה טוב תצליח דרכך, ואם לא תעשה טוב, אז... אך אם שמים את הפסיק לאחר ה"תיטיב" השני, המשמעות תהפוך ל - אם תעשה טוב וגם אם לא, בכל מקרה – לעולם לא תוכל להתחמק ממאבק היצרים הסיזיפי... משמעות קצת יותר פטאלית. אז אולי קיין קיבל פה שיעור מוסר בניסיון אחרון למנוע אסון, אבל פירש את השיעור/פיסק אותו, "לא נכון" והתוצאה לא אחרה בפסוק...
.
ואם יורשה לי להתפלסף הלאה... אחבר לסוגיה את האמרה הידועה מפרקי אבות "עשה לך רב וקנה לך חבר" ואגיע למסקנה שבסופו של דבר, אדם הולך אחר ליבו השקפתו ואמונתו, ותוך שכך (ובסדר הזה) הוא מחבר לו את הפירושים ומכתיר את הרבנים (מורים/חוקרים/בעלי דעה) שהתאימו מלכתחילה לאמונתו האישית.
ונשאר לנו להתפלל שאכן – איש באמונתו יחיה... וייתן לחיות........................................................