תוך צפייה משפחתית באחד מסרטי דיסני המרגשים.. ננזפתי שוב עי בתי: אבא, נו באמת
- הפוסט הזה מוקדש לגברים הבוכים ביום-
לקראת שמחת תורה, שוב נתחיל מ"בראשית". למרות שאני לא מהמקפידים.. על הספר הזה אני לא מוותר... "בראשית" בשבילי הוא ה-ס
,אולי מפני שבניגוד לשכניו בתורה...(מ"שמות" והלאה...) הספר הזה לא מספר "סיפור של עם" - פוליטיקה.. שאותי אישית, פחות מושכת
אלה על - אנשים פרטיים! סיפורים אנושיים אישיים על בני אדם -"גיבורים כביכול", אך כשקוראים את הטקסט, ללא הפילטר של אגדות הגן ו/או מדרשי חז"ל
שמים לב שהם עשויים בשר ודם עם הרבה מאד חסרונות... הרבה טעויות והרבה מצבים מגוונים.. קשים וקלים, טובים ורעים
אהבה, אכזבה, קנאה, טינה, נאמנות ובגידה.. בקיצור - סיפורים גדולים אבל מהחיים
ובכל זאת לכבוד החג.. בואו נהייה אופטימיים ונדבר על דמות אחת ש - כן! ראויה לכינוי 'גיבור התורה' , לדעתי
אומנם שפת התנ"ך לא ממש מתעכבת על רגשות אלא יותר על מעשים... אך לכל מי שקורא היטב את הפרשה המדוברת.. מזומנת הפתעה
דמותו של גיבורינו עולה לראשונה לבמה ללא קרדיט גבוה.. אלא ההפיך.. - ילד מפונק, ‘מלשן קטן’, שמקבל את מבוקשו ע"י חנופה לאביו
.ובכך מלבה טינה ושינאה רצחנית כלפיו
מצד שני .. מדוע שנאשים אותו... כשאביו הוא זה שמיסד וטיפח את אותם תכונות. "וישראל אהב את יוסף מכל בניו.... ועשה לו כתונת פסים
אם נסכם את סיפור חייו של מיסטר ג'ו, על הגרף.. כל סטרט-אפ יקנה בשמחה את הפורמט
רצף עליות וירידות דרמטיות במגמה כללית שואפת מעלה, ולבסוף -אקזיט בנלאומי (לפחות בגבולות העולם הקדום) וברמה האישיותית - תיקון מידות מרשים
לאחר שכאמור הוא הועלה על פני אחיו, הוא מושלך למטה.. אל הבור.. ע"י האחים המתכננים להורגו ולאחר מכן מוכרים אותו.. - ויוסף הורד מצרימה
והופך לעבד ו..שוב מועלה.. - ויהי איש מצליח.. בבית אדוניו המצרי
כעבד, חתיך הורס..("יפה תואר ויפה מראה") מקבל הצעות מיניות בוטות חוזרות ונשנות מידי גבירתו.. "ותשא אשת אדוניו את עיניה אל יוסף ותאמר שכבה עמי
"ולבסוף, כשההטרדות כבר לא מסופקות במילים... "ותתפשהו בבגדו, לאמר שכבה עימי", הוא מנסה לברוח "ויעזוב בגדו בידה וינס ויצא החוצה
לדעתי, זה המקום והתיאור אשר מפניו חז"ל נאלצו להוסיף לשמו של יוסף את התואר - הצדיק... (ובדמיוני אין ספק.. שגם איזה מפיק סרטים רעמססי
(לא פיספס את הסצנה העסיסית ויצר ממנה סרטון בעל רייטינג קטלני
בכל מקרה... הוא מושלך שוב.. אל "הבור" .. בשל עדות השקר של האונסת לכאורה
שם.. הוא שוב.. מועלה! לדרגה גבוהה.. וגורלו מתהפך בזכות יכולתו המקצועית לפתור את חלומותיהם של שני רעיו לתא
(אותה יכולת שבזמנו הורידה אותו לבור ע"י אחיו שלו)
עוברות שנתיים מחגיגות יום ההולדת של פרעה אשר בהם החזיר את שר המשקים לתפקידו והנה, עוד.. חלום - הפעם של המלך.. ושר המשקים הואיל להיזכר
והגורל שוב משתנה
.... וידבר שר המשקים את פרעה לאמר, את חטאי אני מזכיר היום... ושם איתנו נער עברי.. ויפתור לנו חלומותינו... וישלח פרעה ויקרא את יוסף ויריצהו מן הבור
בנקודה זו בחייו, יוסף מועלה לרמה חברתית, הגבוהה ביותר - העבד הופך למשנה למלך
"ויאמר פרעה, אל יוסף: ראה נתתי אותך על כל ארץ מצרים... ויסר פרעה את טבעתו .. ויתן אותה על יד יוסף וילבש אתו בגדי-שש"
[ ש.ב. אילו עוד סיפורים בתנך/אגדות עם/עיבודי דיסני.. נוספים מתבססים על פורמט הנ"ל.. ]
טוב... יוסף משכיל להציל את משק המדינה באמצעות חוכמתו הכלכלית ארוכת הטווח
וכן ובעיקר את משפחתו שלו - כאן מובע השינוי באישיותו, מהילדון המפונק לגבר הלוקח אחריות על מעשיו, עושה ולמרות הנפילות הרבות - ממשיך לקום ומצליח ובגדול..
אך גם "בקטן".. - להתגבר (שוב..) על המכשול הגדול - יצרו שלו! .. רצון הנקמה באלו אשר ייחלו למותו! ונמצאים כעת למרותו המוחלטת
(כפי שניבא חלומו הראשון כילד)
והסיום המרגש (אותי לפחות) קורה... - לאחר תרגיל קטן שהוא עושה לאחיו ומביא אותם לחרטה.. - "ויאמרו איש אל אחיו אבל אשמים אנחנו על אחינו
אשר ראינו צרת נפשו בהתחננו אלינו ולא שמענו..." - הוא מתוודע אליהם ובוכה על צווארם.. ועוד איך בוכה
"ולא יכל יוסף להתאפק... ויתן את קולו בבכי, וישמעו מצרים וישמע בית פרעה..... ויאמר, אני יוסף העוד אבי חי! ולא יכלו לענות אותו כי נבהלו מפניו
ויפל על צוארי בנימין אחיו ויבך, ובנימין בכה על צואריו..... וינשק לכל אחיו ויבך עליהם"
חייבים להודות Happy End כמרגש כזה לא מוצאים כל יום בתנך!
..
בחיפוש למילה "ויבך" בתנך כולו - נמצאו 21 מופעים, 7 מהם (שליש ) משויכים ליוסף הצדיק
אכן הבחור לא רק הבין בכלכלה, יכולת מחילה, שליטה ביצר, ופתרון חלומות! הוא גם ללא עוררין האדמו"ר של הגברים הבוכים לא רק בלילות
:-) מועדים לשמחה