הם מגעילים אותי

התארחנו אצל חברים, בשלב מסוים בתי רדפה אחרי איזה עכביש.. אך אז הובהר לנו חד משמעית: "בבית הזה, לא הורגים שום בעלי חיים למעט ג'וקים", לשאלה מדוע דווקא ג'וקים, התשובה הייתה:

"כי אנחנו פוחדים מהם פחת מוות". וואו' חשבתי, איזו כנות!

אם נודה על האמת, ג'וקים זו בהחלט אחת השריטות הגלובליות שלנו.. למעט אולי ל"ו היוצאים צדיקים מהקטע. הדבר המגוחך בעיניי, זה עד כמה רובנו, לא מודים בשריטות מעין אלו ומנסים בכל מאמץ לתת להם נופך מתוחכם ש"יוציא אותנו פסדר"..

ובכן, לשאלה הנשאלת מהקופץ לאחר זיהוי בעל החיים האמתני, התשובה לרוב תהיה: "ג'וקים לא מפחידים אותי, הם מגעילים אותי!". אוקי.. אז בואו נפתח את זה...

ישנו דבר הנקרא - הבעת פחד וישנו דבר הנקרא - הבעת גועל.. במקום לשרטט שרירי פנים, אתן דוגמאות...

דוג1: אדוןA יוצא ממסיבה מבסוט וטוב לב כשפתאום הוא מזהה לפניו, שהחבר שיצא לפני דקה החליט לשפוך את כל בני מעיו במקום שכמעט דרך. => גועל - נצלם את הפרצוף של אדוןA - "תמונה מספר1".

דוג2: אדוןB מטייל בערבות מלאוו'י ופתאום מבעד לרגליו משתחל נחש מסוג ממבה ירוקה => פחד אימים - נצלם את פרצוף אדוןB - "תמונה מספר2".

והרי מבחן המציאות המביך, בדוגמה מספר 3: אדוןC (להלן יקרא האדם הממוצע), מדדה בלילה לשירותים, כשפתאום הוא חש דיגדוג קל בכף הרגל ומבחין שג'וק החליט לסקור ולעלות במעלה רגלו - נצלם תמונה מספר3..

וכאן מגיעה השאלה - האם התמונה האחרונה ,דומה יותר לתמונה הראשונה או לשנייה, גועל או פחד.. ובלי לחרטט בבקשה.. :-)

.

ד"א, כנראה שאין הבדל משמעותי בין נשים לגברים לגבי התחושה שיצורים אלו מעלים בנו, אלא רק בתגובה החיצונית הנבחרת לתצוגה.. ואם בתגובות נשיות/גבריות רמיזנן..

אספר שבאחד השיעורים במד"א, בנושא מצבים מסכני חיים, לעומת כאלו שלא, המדריך אמיר שאל אותנו שאלה מעניינת: מדוע במצבי דחק קיצוניים נשים נוטות יותר ל"היסטריה" מאשר גברים? לאחר שלא הוצעה תשובה סבירה, הוא ענה: הסיבה היא, שגברים לרוב משתמשים במנגנון ההגנה החלופי, ומתעלפים לפני..