פעם, חבר מאד קרוב סיפר לי סיטואציה כדלהלן:
באחד הימים, כשחזר מהעבודה, נכנס ישר למטבחון להרוות את צימאונו. בסלון ישבו שותפתו לדירה (חברה ותיקה) והחברה שלו. יצא המקרה ובדיוק העלמות ריכלו עליו ולא שמו לב שהוא נמצא בחדרון הסמוך.
הידידה הקשיבה לקלטת (בזמנו קסטה) שהחבר הכין לה ובהתייחסות לשירים שנבחרו בה, טענה שהוא אחד האנשים הכי רומנטיים שהיא פגשה בחייה. החברה פלטה גיחוך רב משמעי וענתה – מה! את בטוחה שאנחנו מדברים על אותו איש, לדעתי הוא אחד האנשים הכי לא רומנטיים הקיימים...
בהכירי את החבר הנ"ל מקרוב, אני יכול להעיד בלב שלם, ששתיהן צדקו!
.
ואם ברומנטיקה עסקינן..
אני חושב שאם היה פה איזה שהוא מצעד פזמונים בשם "פסטיבל הזמר והפזמון בסגנון עדת הרומנטיקה", אז לי כבר היה מועמד למקום הראשון - "קונצרטינה וגיטרה".
רק גאון כמו אלתרמן יכל לקחת סיטואציה פרוזאית של פגישת פקיד מכס וסניטרית קופת חולים... ולהפוך אותה לאחד השירים הכי רומנטיים שהיו בכל הזמנים.. לטעמי