הגיוון העדתי

כילד/נער ביליתי הרבה עם החברים ברחבי היישוב קדימה. כל פעם שמצאנו את עצמנו בזמן מנחה -ערבית, היינו נכנסים או מוכנסים.. לבית כנסת הקרוב..

אישית, כמישהו ש"מהבית" הכיר את הסגנון התימני והאשכנזי, מאד נהנתי מהמגוון החדש של צלילי התפילות בבתי הכנסת הרבים שהתפרשו כאן, למשל בבית הכנסת הפרסי ה"גדול" (בעיניים של ילד המדרגות שלו נראו לי כמו בית המקדש), דרך בתי הכנסת המרוקאים ברחבי המרכז, בית הכנסת האשכנזי של דוד הכהן, צלילי עירק מבית הכנסת ליד הטרומים וכלה בזוג בתי הכנסת התימניים בשכונה.. ובכלל, מהמנגינות המגוונות שבקעו מפה ומשם וכל כך ייחדו את ישובנו.

הגיוון הזה, שהכיל סובלנות הדדית היה דבר שבזמנו הפרה את היישוב ולא בידל אותו... הסובלנות הזו היתה מגולמת גם ובעיקר במנהיגים הרוחניים דאז, כגון הרב אבוקסיס זצ"ל, כילד קטן,ראיתיו מידי פעם במרכז, עם חיוך והבעה של אבא חכם, נותן מענה לכל מי שפנה אליו, מבוגרים צעירים גברים ונשים... הלוואי שנשכיל ללמוד, לשמר/לחזור.. אל הסובלנות הזו של פעם. וגם.. להמשיך לצחוק אחד עם השני