גם אני כמו כמה מחבריי, התחלתי לפקוד את מזרוני הג'ודו בניצוחו של המאמן המדהים יצחק יחיא מאד נהנתי מהאימונים מהמאמן ובכלל מהאוירה, אך לצערי בשלב מוקדם מאד.. החלטתי שאיני יכול להמשיך מפני שדובר על נסיעות לתחרויות בשבת.. גמרתי אומר להיות כן עם עצמי ועקרונותי ולפרוש. ללא קשר... אני זוכר זמן קצר לאחר תחילת האימונים, המאמן שכנראה חשב שאני כבר מוכן.. העמיד מולי בקרבות סוף אימון את ידידי הטוב משה חזקיהו ... בקיצור.. שתי דקות לאחר תחילת הקרב, מצאתי את עצמי שכוב על הגב בתנוחת צב משותק בעקבות "איפון סויינגה" מושלם ומרתק של חברי..
במבט לאחור.. עולה בי תחושה שאולי אולי... אותה טראומה תרמה אצלי ל"התחזקות יתר" ולהגיע להחלטה של פרישה בשיא