צוק גיברלטר

לפני כעשרים שנה הגענו, יניב חברי ואנוכי לצוק גיבלטר המרהיב.. עלינו במעלה ההר עד למחסום המשטרתי, הגענו כמו כולם לנקודה הגבוהה שממנה אפשר לצפות בנוף ממקום בטוח ולהקשיב להרצאות.. אבל אנחנו הרי לא כמו כולם.... אנחנו ח'ירניקים.. לא..

נו טוב.. הצלחנו איכשהו לעקוף את המחסומים ואת עיני השוטרים הבריטיים (הצוק הינו מובלעת בריטית בתוך השטח הספרדי) וטיפסנו למעלה למעלה.. עד הקצה של הקצה... אני זוכר איך התנפחנו מרוב גאווה.. תוך מאבק ברוח העוצמתית הרגשתי שאני בדרכי לכבוש את העולם.. נעמדתי על השפיץ.. למרגלותי תהום ענקית! הבטתי כמו מלך העולם למרחב מטריף של מייצר גיברלטר המשקיף עד מרוקו/אפריקה.. מ ד ה י ם! ואז.. תוך השתאות מול המראה הגדול מהחיים הזה, פתאום הרגשתי - קטן כמו גרגיר חול.... ואם היד של יניב לא היתה מחזיקה חזק את הקרסול שלי.. היתי גם עף מהרוח העוצמתית כשעיר לעזאזל..