ב"ה, ארבעה ימים אחריי, נראה שמצב הגב מתחיל להשתפר, הטיפול שעשיתי והזמן עושים את שלהם. ואז... השכם בבוקר – הפתעה.. בקושי מצליח לעבור למצב ישיבה, וכשאני מנסה לעמוד זה פשוט לא הולך... הרגליים לא מצליחות להתיישר, הכאב לא מוכר/זכור מפעמים שעברו, כמו סכין שם בגב התחתון או בתחת העליון, לא סגור על הנקודה, אבל בהחלט סגור על החששות שמתחילות לבצבץ במקביל לחוסר היכולת לעמוד. אלוהים! מחשבות ותמונות מפחידות רצות.. אולי זה לא סתם עוד פעם.. חוסר תפקוד.. אי יכולת עבודה.. פרנסה.. תלות.. והזיעה הקרה כבר כאן.
צומת... חייב לעצור, לפני הפניה החדה לכוון התסכול והחרדה. לחזור אחורה, להישכב, להירגע. לקרא ולרתום את הכוחות האופטימיים לצו השעה... צריך אתכם עכשיו. לנשום.... לנשום... ולנסות שוב, לאט לאט... יהיה בסדר.. הזמן מרפה את הרוב וגם זה יעבור בע"ה.