החבר נ' פוגש אותי לפני כמה ימים בכניסה לחדר האוכל.. עם פרצוף פגוע...
נ: דודי, למה עשית את זה? זה לא יפה..
אני: נ', על מה אתה מדבר, למה אתה מתכוון, אני לא מבין?
נ: אתה לא זוכר, אתמול.. אתה עברת עם הקלאב קאר, סימנתי לך עם היד, ככה... לעצור, רציתי להגיד לך משהו, ואתה לא התייחסת, המשכת, זה בכלל לא יפה מצדך. זה מאד פגע בי. אני אפילו קצת כועס.
אני: נ', אני בכלל לא ראיתי אותך, אתה יודע שלפעמים כשאני ממהר לתקלה, אני לא רואה כלום מהצדדים. סליחה שלא שמתי לב.
נ: מה?!.. אתה לא ראית אותי!. אוקי, אז אני לא כועס עליך. בסדר, אז אנחנו חברים נכון.....
...
כמה זה פשוט, כשזה פשוט....