הגעתי לתחנת הדלק בצומת אצלנו. כל העמדות תפוסות ואז אני קולט שאין אף אחד ברכבים. כולם השאירו את הרכב בסמוך למשאבה ונכנסו לעשות קניות... כוס אמא של החארות, אני חושב לעצמי.
כשבוע אחרי... מכר קרוב, איש עם לב זהב, לוקח אותי טרמפ. מדברים בדרך על הא ועל דא, הוא מפשפש בכיסים ואומר "וואי אחי, נגמרו לי הסגריות". עוצר בתחנת דלק, ליד המשאבה וניגש לרכוש חפיסה. בני אדם, מסתבר, הם בהחלט, יצורים מורכבים...