אמא שלי פעם אמרה, שלדעתה, זו הייתה החלטה שגויה לחבר את יום הזיכרון אל יום העצמאות.
גם אם ישנה כאן כוונה רעיונית נכונה, עדיף שיהיה לפחות יום אחד מפריד, שהרי זה פשוט בלתי אפשרי לעבור מידית מיום כל כך טרגי וטעון, ואז בהישמע הגונג, לקפוץ מידית ליום שמחה וגיל.
אני דווקא חושב שזה דיי תואם את הלך הרוח הכללי במחוזנו ואת הנרטיב היהודי בפרט, רק שאולי כדאי לעדכן את מקבלי ההחלטות, שבימינו ישנו גם טיפול תרופתי דיי מועיל, למניה דפרסיה