לפני מספר שנים יצא לי להדריך כיתה א' בבית הספר ויצמן בעכו. אחוז גבוה מהתלמידים היו אז עולים חדשים מחבר העמים, לאחר שני שיעורים איתם החלטתי שאני צריך ללמוד קצת רוסית.. ההשקעה הייתה כדאית.. זה מדהים לראות איך כמה מילים/משפטי מפתח, יכולים לשנות הבעת חשד וניכור של ילד, לחיוך פתוח ולבבי.. גם אם הוא נובע מהמבטא המגוחך והשגיאות הבסיסיות של התלמיד החדש..
אך לא רק בנוסטלגיה עסקינן... לפני כשבועיים יצא לי להיות בבית הורים בנתניה, כשאני יושב בהמתנה בחוץ, פונה אליי גברת מבוגרת במבט של בקשה כמעט תחינה ובהסבר קולח ומואץ בשפה הרוסית מבקשת משהו.. איך שהוא הצלחתי להבין שהיא רוצה שיכוונו לה את השעון. לקחתי אותו מיידה, כיוונתי והחזרתי לה באומרי, ברוסית רהוטה.. עכשיו השעון בסדר.. בתמורה קיבלתי חיוך מחבק ותודה גדולה.. אחת העובדות שנכחה והביטה בנעשה, אמרה לי בפליאה: וו'או'! איך אתה יודע רוסית?! כשעניתי "למדתי" היא הגיבה: מגניב! איזה כשרון לשפות בטח יש לך. עניתי תודה.. למרות שלדעתי הפרמטר להשגת מטרה הוא לאו דווקא כשרון.. אסביר ע"י מתכון.. א: להוריד סרטוני אודיו של לימוד השפה הרצויה מיוטיוב. ב: להקשיב כל יום לשיעור של כ 40 דק. ג: להתמיד ולעשות זאת למשך כשנתיים רצופות... זהו.. לאט לאט ובמפתיע כשרון השפות הולך ומתגלה..
נה-זדרוביה... :-)
...
If you talk to a man in a language he understands, that goes to his head. If you talk to him in his language, that goes to his heart
- Nelson Mandela