עשיתי טעות.. מן הסוג שאני כבר אמור להכיר ולנסות להמנע ממנה... הרמתי דבר מה כבד
כשהגוף היה עדיין "קר" והתוצאה – שוב.. גב תפוס
חזרתי הביתה מדדה בפסיעות צביות... והעברתי את המשך היום ברחמים עצמיים
(כן אני יודע שזה לא מומלץ.. אבל קיבלתי הכשר מהרב למינון של פעם ב)
בכל מקרה.. עכשיו כשמצב קצת השתפר, אני חוזר לעצמי ואל הפלסף
לעיתים מסיבה גופנית (כאב/חולי וכד) אנו (/אני..) נהפכים לחסרי סבלנות, עצבניים ומעצבנים
מן הסתם בעיקר לסובבים אותנו, כלומר לאנשים הכי אהובים/חשובים לנו
איך הרגשה גופנית יכולה לשנות התנהגות/אופי בצורה קיצונית
ואם בצרה קטנה וארעית עסקינן, מה נאמר על להבדיל - מצב כרוני, אנשים שהכרנו כשופעי שמחת חיים
ואופיים השתנה לנגד עינינו, בשל בריאות מעורערת ומחלה כרונית קשה
אך לעזאזל.. לאיזו שמחת חיים אפשר לצפות מאדם שנמצא במצב סטטי שכזה ללא הידיעה שבקרוב זה יעבור
אלוהים ישמור