פעם לימדו אותי שכשמגיע יומולדת צריכים ראשית לפנות לאמא לברך אותה במזל טוב ולהודות לה על כך שבזכותה, אנחנו פה עכשיו
הפעם החלטתי לחתוך את השגרה, ובביקורי הבוקר אצל אמא אמרתי לה מזל טוב לרגל יומהולדתי ה חמישים ושלוש וחצי.... בדיוק
אמא מאד שמחה לכבוד האירוע ונתנה לי מתנה גדולה.. סיפור
מסתבר.. שכשנולדתי לא ממש עיכלתי את העולם... כל דבר שנכנס לפה יצא לרוב החוצה מלמעלה או מלמטה.. מצבי הלך והדרדר, משקל הגוף כמעט ולא עלה במשך מספר חודשים
בשלב מסוים כשהמצב הגיע לקריטי, נלקחתי לרופא ילדים מומחה, אך גם הוא לאחר בדיקות החזיר מבט של, אין הרבה מה לעשות נגד
ופה נכנס לסיפור סבא שלי ז"ל. אמא מספרת שבכל יום היה עובר דרכינו. לוקח אותי בזרועותיו, מערסל מנחם ומתפלל ואף "רמז" על הצורך בשינוי שמי
כשהגעתי לגיל חצי שנה לערך, סבא נפתר ובמקביל.. הבטן שלי החליטה שהיא מתחילה לעכל את העולם. ההקאות/שלשולים חדלו והתחלתי לאכול.. ולקבל צורה של פעוט שמנמן וחמוד
.אמא זוקפת את זכות הבראתי לתפילות ולאהבה של סבא וכמו כן לתחליף חלב חדש שהגיע אז לארץ מהולנד בשם "אלדון" והומלץ עי המומחה דוקטור קוגלמן
אני ... כ"מאזניים" גאה, שיכול להכיל שתי סיבות שונות ללא צורך בפתרון הסתירה, מקבל באהבה את שתי התרופות, בגדר - איש בסיפורו יחיה