אתמול בבוקר, ביציאה מהיישוב, אני קולט בהמשך הכביש, אדם על כסא גלגלים עוצר במסלול הימני. הרכבים לפניי עוקפים אותו וממשיכים. עצרתי בשולי הכביש ונגשתי להבין מה קרה... האיש, מוגבל בדיבור, מסמן למטה בראשו ואני רואה שנשמט לו הארנק והוא מחכה שמישהו יושיט יד וירים... הרמתי הושטתי והוא המשיך בדרכו.
...
זה לא שאני חושב שאני היחיד שהיה עוצר... ובכ"ז קצת מבעס לחשוב, שבצהרי יום חם כל כך, צריך היה האדון, להביט ברכבים החולפים מתפתלים ועוקפים אותו ולחכות עד שיואיל בטובו מישהו לעצור, לבדוק ולהציע עזרה.
נו שויין... שנהיה תמיד בצד של העוזרים....
"ונא אל תצריכנו ה' אלוהינו, לידי מתנת בשר ודם..... שמתנתם מעוטה וחרפתם מרובה"